נפתחת כמו מניפה: בחזרה לשיריה המולחנים של יונה וולך

לרגל 80 שנה להולדתה של המשוררת יונה וולך, שהלכה לעולמה לפני 39 שנים, חזרנו יחד עם האמנים שעבדו איתה אל הסיפורים מאחורי עשרה משיריה המולחנים הידועים | פרויקט מיוחד

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
יונה וולך
יונה וולך | צילום: ראובן קסטרו
6
גלריה

כשבאתי לקחת אותה מהעננים

“יום אחד, כשהייתי עם גיטרה והצצתי בספרה של יונה, באופן טבעי פשוט הלחנתי את השיר ‘קורנליה’ מתוכו. הלחנה היא סוג של פרשנות, כלומר, אתה לא בא לשיר אחרי שניתחת אותו ופירשת אותו, אלא שיר קודם כל נכנס לאוזן, אחר כך ללב ורק אחר כך לשכל, והשירים של יונה גרמו לי בדיוק לתחושות האלה. ההלחנה עצמה היא אקט הפרשנות. זה קורה באורח פלא, וזה נכון לכל השירים של יונה.

אילן וירצברג ושמעון גלנץ
אילן וירצברג ושמעון גלנץ | צילום: אריק סולטן

“’כשבאתי לקחת אותה מהעננים’ שייך לקבוצת שירים מהספר הראשון של יונה, ‘דברים’ (1966), שיש בו המון שירים על נשים שלא מסתדרות בחברה עם שמות יוצאי דופן כמו ‘קורנליה’, שירה הראשון שהלחנתי. ‘כשבאתי לקחת אותה מהעננים’ זה לא שם של בחורה אבל זה מאותו מחזור, השיר הזה מאוד ‘תמוני’ (מלשון תמונה - ד"פ). יונה רצתה להיות ציירת, וציירת היא לא יצאה, אלא היא ציירה במילים.

"יש בשיר הזה תמונה סוריאליסטית: לא ידוע מי היה בעננים ומי הגיע, וגם אם אני לא מפרש את התמונה כמו שיונה רצתה - זה עדיין נראה כמו ציור. רואים את השיר הזה לא רק כמילים, אלא גם כתמונה. זה שיר מאוד קצר, שיש בו הרמוניה המייצרת אווירה פסיכדלית מרחפת שמתבטאת באקורדים שבהם הלחנתי את השיר”.

“באופן מפתיע, השיר התקבל לא רע, ואני זוכר שבהתחלה המפיק שעבד איתנו אמר שהוא נשמע לו שיר ‘מוזר’, אז הוא יצא מהפרויקט, אבל הוא הושמע די הרבה ואפילו צעד במצעד הפזמונים”, אומר גלבץ. “אילן ואני שרים בשיר הזה בהפרש של אוקטבה כמעט, כלומר, אני שר בנמוך ואילן שר בגבוה, כמו אישה, וזה מתכתב לגמרי גם עם יונה, כי כשיונה כותבת אז היא לפעמים כותבת בגוף של גבר ולפעמים בגוף של אישה”.

שן דובי שן

השיר, שעוסק בבובת המין המתנפחת של הסופר הרוסי ניקולאי גוגול (שעמה נהג לישון), כלל במקור את השורה “ולי רטוב כך סתם”, שהייתה מינית מדי בשביל פסטיבל ילדים ולכן זילבר סירב לבצעו. “כדי לשכנע את אריאל לבצע את השיר, ניסינו למצוא חלופה, פנינו לכל מיני משוררים כמו יורם טהרלב וכו’, ואף אחד לא הצליח להביא את ההברקה", מספר גלבץ.

מסכת שכנועים. אריאל זילבר, 1983
מסכת שכנועים. אריאל זילבר, 1983 | צילום: ראובן קסטרו

"יום אחד יונה הגיעה לאולפן, ראתה את זילבר שנראה לה קטן, והיא מיד שלפה מהראש את השורה החלופית ‘אתה בובה שלי’ – וסגרה את העניין”. נוסף לכך, כדי להנגיש אותו לקהל הילדים, קראו השניים לשיר בשם זהה לשורת הפתיחה שלו - “שן דובי שן”.

לא יכולתי לעשות כלום

המילים שלה רוקיסטיות, אז לא שאלתי הרבה שאלות והלחנים פשוט זרמו באופן הכי טבעי והכי קל שיש. לגבי ‘לא יכולתי לעשות כלום’, זו הייתה תקופה שמבחינה מוזיקלית שמעתי המון את ‘החומה’ של פינק פלויד שהשפיע עליי ובאותו זמן גם נפרדתי מחברה שלי. אז גם ההשפעה המוזיקלית וגם הטקסט, שנתן תחושת חוסר אונים שהזדהיתי עמה אז ורצון להתחיל את הכל מחדש – ליוו אותי בהלחנה. זה פשוט זרם ככה”.

שיר קדמשנתי (סקס אחר)

דנה אינטרנשיונל
דנה אינטרנשיונל | צילום: שגיא דהרי

אדם צובר זיכרונות

במקור כתבה וולך את השורה “ובחורף הנמלים מתכנסים”, וכשניגש להלחין שינה גלבץ את גוף הפועל ל”מתכנסות”. “מוזיקה זה צלילים בזמן, וכשאתה שומע ‘מתכנסים’ במקום ‘מתכנסות’ אז משהו נעצר אצלך, ואסור שזה יקרה כשזה מולחן, אז החלטתי לשנות ל’מתכנסות’ כי לא רציתי שזה יעצור את המאזין משמיעת המוזיקה ברצף”, הוא מסביר.

“זה שיר מאוד קצר, וכדי לחפות על זה יצרתי את הלחן הספירלי המחזורי בקטע של ‘נה נה נה נה’ שמגיע בין הבתים לפזמון, וזה מתאים לשיר על עונות. אילן אמר לי שזו הייתה הברקה, זה ידע חבוי אצלי שלא הכרתי כי לא חשבתי על הדברים האלה מראש, אלא פעלתי מתוך אינסטינקט מוזיקלי. ביקשתי מאילן להביא מקהלה קיבוצית שתלווה את דורית ב’נה נה נה’ בסגנון הגבעטרון כי השיר הזה הוא מאוד חקלאי. בניגוד לשירים הקודמים של יונה שהלחנתי ב’בציר טוב’, השיר הזה לא כתוב כשיר רוק, ולכן הגישה שלי אליו הייתה אחרת”.

“השיר הזה, כמו שירים נוספים מהתקליט, החזיר אותי אחרי ‘שקט תקשורתי’ בעקבות התמסרות למשפחתי”, מספרת ראובני. “הוא הפך להצלחה ברדיו ובטלוויזיה, ומאז ועד היום הוא שיר מבוקש בהופעות וקיבל זרקור נהדר כשאברהם טל חידש אותו וזכינו לשיר אותו גם יחד. עם השנים אני מקדישה אותו תמיד לאנשים צוברי זיכרונות”.

תותים

ערן צור
ערן צור | צילום: שרון דרעי

זה הגשם

גלרון הקליטה את השיר, מהידועים ביותר שלה, בשנת 1986 עבור אלבומה השישי "משהו בלבבה", שהפיק וירצברג (ב־2017 הקליטה אותו מחדש, בהפקה של סאבו).

נורית גלרון
נורית גלרון | צילום: רותי קדוש

"אין לי חוקים בבחירות של טקסטים לשירים", אומרת גלרון. "זוכרת שבהתחלה מצאו חן בעיניי משחקי המילים וחידודי הלשון, וככל שהעמקתי בשיר התפעמתי ממנו. יונה וולך הייתה משוררת אמיצה, שנונה, חכמה ופורצת דרך. מוטיב מאוד דומיננטי בשירה שלה היה הסקס. העולם מתייחס לגברים בהבנה כאילו הצורך שלהם במין הוא אחר מהנשים, ואז הם יכולים להתייחס אליהן כאל אובייקט מיני, לשלם לנשים (בתי בושת), ואילו יונה אומרת שגם לנשים ישנו הצורך הזה ואפשרי מבחינתן לרצות רק את זה.

"בשיר היא מדברת אל הגבר על הרגע שעובר כרגע, על מיצוי הזמן, על התכף שקורה מזמן, על הדחיינות, שחיפושים אחרי משמעות והטלות ספק הם בזבוז זמן ושכל מה שהיא מבקשת מהקשר שלהם הוא סקס. היא לא מאמינה בזוגיות שהרי הפער יבוא, ובדרך כלל הסקס הוא החיבור".

אני שוב מתאהב

שקט

"זאת גם הסיבה שחשבתי שזה יהיה אחלה שיר בעיני מוזיקאים, אבל השומע הממוצע לא ממש יתחבר כי זה מורכב מדי. כמה כיף לדעת שטעיתי. בהופעות שהיו לנו עם 'בלאגן' אין ספק שזה היה אחד השירים החזקים ביותר. מבחינת הרדיו, זה לקח יותר זמן, אבל מדהים לראות איך השיר הפך להיות קלאסיקה ישראלית, למרות שהוא בטח מושמע יותר בימי זיכרון, שלצערי יש לנו לא מעט כאלו".

שם יש

תגיות:
אברהם טל
/
יונה וולך
/
ערן צור
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף