בעוד ישראל מתמודדת עם מלחמת רב־זירתית, עשרה מוזיקאים ישראלים מפרסמים אלבומים חדשים, שמתייחסים למצב מנקודת מבטם הייחודית.
שיר הנושא “שיחות שלום" שמתאר קבוצת תמיכה של מכורים שמציגים מגוון רחב של דמויות בחברה הישראלית ו"מעונה לעונה" (תחושות הכאוס האישיות). הוא שר גם על דברים אישיים כמו משבר אמצע החיים (“הכל טוב אחי", “מבול"), זוגיות (“אהבת אמת"), והתבגרותה של אמו (“אמא שמחה").
האלבום מתייחס לרגעים העצובים שחווינו בתקופה הזו (זה מתבטא בייחוד בשירים “פורחים לשובם", “ארץ ישראל" ו"סוף חמה לבוא") אך גם מציג רגעים משמחים של אחדות ושל חוסן, והתנודה הזו משמח לעצוב שמלווה את האלבום לכל אורכו היא גם הגדולה שלו.
האלבום די ממשיך בקו של האלבום הקודם ואף שאינו נושא בשורה מוזיקלית חדשה, הוא מספק את הסחורה לקהלה של ארז בישראל ובעיקר מחוצה לה.
האלבום שומר על הקו הידוע של מימון, כזמרת פופ ששומרת על סטטוס קוו בתעשייה ונעה באזור הנוחות שלה, מבלי לחדש יותר מדי אבל היא מצליחה לספק את הסחורה לקהל היעד שלה.
האלבום החדש מונה תשעה שירים ואני מעוניין להתייחס אליהם כאל מקשה אחת כי הם חושפים את הפאזל שנקרא רביב כנר: הוא חזק, פגיע, חושפני, שברירי, אמיץ ומלא תעוזה, ומציג סגנון פופ־רוק־בלוז, משבצת שהוא תופס אותה בצורה ראויה.
התרעות פיקוד העורף