בקר לא יכול היה לשער לאן יוליכו הביצוע ההוא. מסתבר ששמר כה התלהבה משירתו של בקר, שכאשר עמדו בטלוויזיה לשדר תוכנית לזכרה של השחקנית רחל מרכוס, אלמנתו של אלתרמן, היא דרשה שהוא ישיר בה את "פגישה לאין קץ", שירו של המשורר שהיא הלחינה. התשואות שהוא גרף שם עודדו אותו להגשים חלום ישן שלו ולהמיר להפתעת רבים את הקריירה המפוארת שלו בתיאטרון לקריירה זמרתית על מלא.
שמר, שהייתה מאוד מרוצה מביצועיו לשני שיריה, אתגרה אותו בהצעה שהוא לא חלם עליה - לכתוב לו אלבום שלם, כשלשם העבודה עליו - "חפצים אישיים", כפי שנקרא - מצא עצמו בקר עולה לרגל שוב ושוב למעונה בנווה-אביבים, בצפון תל-אביב. "היה נעים עם נעמי במפגש הטבעי שנוצר בינינו; כאדם, לא רק כיוצרת השירים, כשעברתי איתה תהליך של יצירה", הוא מספר.
בקר, שחגג בימים אלה את יום הולדתו ה-70, הינו בנם של שחקני הבימה ישראל בקר ופנינה פרח. "בשבילי התיאטרון היה מקום העבודה של ההורים לעומת בית הספר שהיה בעיניי מקום ארור שבו הרגשתי כמי שנידון למאסר", הוא משחזר. "מבחינתי, זה היה דיקטטורה חסרת רחמים עם משטר שלא היה לטעמי".
כששואלים מה הביא אותו עד כדי פרישה מהתיאטרון לפני 20 שנה, לאחר ששיחק בחאן בהצגת "בגדי המלך", גם היא מאת אלוני, הוא משיב בנימה מפוכחת: "אני לא חושב שצריך לעשות אותו דבר כל החיים. אולי יש שנוהגים כך, אבל כמי שלא מפסיק לחפש אתגרים, גם פרטנרים אחרים, אני אוהב את ההרפתקה הזאת ולא חדלתי לשאוף למפגשים עם הקהל ולהגיע ללב של האנשים".
בפזמון של השיר הוא שר: "יש לי כוח להתחיל מהתחלה/ לוותר על השנאה/ לשחרר את הדמעה/ יש לי כוח לחבק את החולשה/ להאמין שיש תשובה/ יש לי כוח".
במופע הנוכחי יבצע בקר משירי אלבום "חפצים אישיים" שלו, בהם "תות" (שדה ברמת השרון), "פרלוד", "בראשון לספטמבר" ו"גיא", שיר שהקדיש לבנו, גיא, כיום איש הייטק (דניאל, בנו השני מייצר שוקולד). כן ישמיע במופע מקלאסיקות העבר של נעמי שמר. כמו במופע שירי התיאטרון שהריץ לפני כ-40 שנה, בקר ילווה גם הפעם על-ידי הפסנתרנית גילה חסיד.
התרעות פיקוד העורף