בארצות הברית הוא בכלל למד תכנות: "כשחזרתי ארצה חיפשתי עבודה, אבל אף אחד לא רצה להעסיק אותי כי הייתי חסר ניסיון".
מי שהציל את המצב היה חברו מקיבוץ משמרות ומלהקת הנח"ל, שלום חנוך, שסיפר על השלישייה החדשה שמוקמת. "הצטרפתי זמנית עד שאמצא עבודה במחשוב", אומר יובל בחיוך. "כשבא השיר 'צרות טובות' עם הסולו שלי, הכל השתנה עבורי. פתאום מצאתי את עצמי בלהקה הכי מצליחה במדינה, והיה לי פולקסווגן והייתה לי דירה, הישג לא רע לבחור בן 23".
קומבינה עם ארצי
אל שמונת השירים שכבר היו לו, הוא הוסיף עוד שלושה: "על ענן 26", "תפילת הצבעים" ו"טוב שלא הלכת" - ובכך השלים את הקלטות אלבום הבכורה שלו "חנן יובל", אשר יצא בסוף 1974. "העבודה על ליקוט השירים, עוד בטרם חשבתי לאגד אותם לאלבום, ארכה כשלוש שנים", הוא אומר.
מאז לא הפסיק להלחין ולבצע שירים בשלל פרויקטים, עד היום. הוא הקליט 12 אלבומי סולו וכתב שירים עבור אחרים. בין השירים שעליהם הוא חתום: "פגישה, חצי פגישה", "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "אני וסימון ומואיז הקטן", "שהשמש תעבור עליי", "הימים שעוד נכונו לנו" ועוד. "לא תכננתי שום דבר בקריירה שלי", הוא אומר. "הכל היה התגלגלות של דברים שהצליחו".
מוזיקה מהקיבוץ
בהמשך שירת כאמור בלהקת הנח"ל בתוכניותיה "בפעם ה־18" ו"מהנח"ל באהבה". "לא נתנו לי סולואים בלהקה הצבאית, ואף פעם לא הייתי בפרונט", הוא אומר. "חשבתי שאחרי הצבא אהיה חקלאי, כבר נרשמתי לפקולטה לחקלאות בירושלים, אבל אז בא הזמר יואל דן וצירף אותי לשלישיית הזמר שלו ויצאנו לסיבובי הופעות בארצות הברית, והשאר היסטוריה".
לא רק רוק, יובל יצר לאורך הקריירה שלו גם מוזיקה ים־תיכונית: "יצרתי שירים למרגלית צנעני, לחיים משה, לאבנר גדסי. רציתי להגיד: 'תפסיקו כבר עם ההבדלים האלה. גם אני ים־תיכוני, נולדתי פה בים התיכון. זהו'".
תראה את גודל השעה
נוסף להופעותיו ברחבי הארץ, יובל (78), שזכה מוקדם יותר השנה בפרס אמ"י למפעל חיים, ממשיך להלחין ולהקליט שירים חדשים. "אני מקליט כי זה מגרה אותי", הוא אומר. "פרופ' יורם יובל אמר פעם שאם אנשים מבוגרים רוצים להמשיך בחיים נורמליים ולעכב את ההזדקנות, הם צריכים להמשיך לעבוד בדברים שהם אוהבים ולהיות בסביבת אנשים שהם אוהבים - וזה מה שאני עושה. יש משפט שאומר: 'אתה לא יכול שלא להזדקן, אבל אתה לא חייב להיות זקן'. יש לי עדיין מספר תכונות אינפנטיליות שמלוות אותי כמו לפני 20 שנה.
"לא השתניתי הרבה, אבל נעשיתי טיפה יותר רגוע בשנים האחרונות. השירים שאני מקליט מדי פעם, כמו השיר הבא שאני מתכנן להקליט בעוד חודשיים לקראת יום הלשון העברית, מגרים אותי. אני מחכה להגיע לאולפן, אני מוכן לגור באולפן. זה עושה לי את זה. מבחינה כלכלית אני מסודר. אני זקוק למוזיקה מאוד, זקוק לה לנשמה, כמו שאני זקוק להופעות. בשבוע שעבר הופעתי חמש פעמים, ונהניתי מכל רגע. זה תענוג".
"תראה את גודל השעה", נכתב בשיר. "היא מתדפקת על השער, כמבשרת נבואה, בדרך כלל של זעם, הכי פשוט להתעלם, ולעצום את העיניים - או להיות כמו חולם - שרק בוהה אל השמיים".