פרק האודישנים, אחד לפני האחרון ששודר אמש (שלישי), נפתח ברצף של קאמבקים בהחלט מטורפים. באודישן הראשון חשבתי שסוף סוף עלינו על הגל אבל ישר אחריו דברים התחילו קצת להשתבש.
עילאי אבידני שזכה במקום השני בבית הספר למוזיקה לפני 12 שנים, והיה התלמיד של קרן פלס, השתפר לא רק מבחינת המראה, ומהמקום השני בבית ספר למוזיקה בהחלט מסוגל להגיע עד הסוף. ולא אני לא מגזים. זו הפעם הראשונה מתחילת העונה שמשהו קרה לי, שמעתי משהו חדש, קול מיוחד ושונה.
קאמבק נוסף - והשופטים לא באירוע
מאז הבכורה באקס פקטור, בו אנה טימופיי הגיעה למקום השלישי בקבוצה של שירי מימון, היא הספיקה להופיע ולהביא לעולם ילד מדהים שמתמודד עם אוטיזם. הלב שלי התמלא מהחיוך המדהים שלו על הפנים כשהוא משחק בבריכת הכדורים שבחדר הראיונות.
טימופיי שרה את My heart will go on של סלין דיון האגדית, היא שרה כל כך יפה, שיר מאתגר מאוד והיא עמדה בו בהצלחה. אבל לשופטים זה לא הספיק. נכון היא מעט התרגשה, היא התפרקה כשהמסך לא עלה ואפילו חטפה התקף חרדה שגרם לה לרצות לרדת מהבמה ולא לשמוע את הביקורת של השופטים. העובדה שהיא לא עברה היא פשוט ביזיון! נדמה שהשופטים לא היו באירוע בכלל.
צריך לומר ביושר, עד עכשיו השופטים הכחילו כאילו שיש מבצע חיסול. העבירו כל מי שהגיע ושר יפה יחסית לקריוקי, העבירו כל מי שהיה לו סיפור מרגש, בקיצור מה שיכול להביא רייטינג עבר ומה שלא? אדום מובהק. בואו לא נשכח מההתלהבות המוגזמת שהייתה על אודישנים מסוימים מצד השופטים, ואת הריבים ביניהם על כמה "זה בסך הכל אודישן ראשון" וצריך לתת צ'אנס - אז אני שואל, מישהי שהגיעה למקום השלישי באקס פקטור עם רפרטואר מטורף - לא ראויה אפילו לעבור את השלב הראשון?
הרייטינג מקדש את האמצעים?
גם אם בדרך מפספסים את המטרה האמיתית שלשמה התכנסנו - למצוא את הנציג הבא של מדינת ישראל לאירוויזיון. ואלוהים כמה שזה קריטי עבור המדינה הזו, זאת עוד הזדמנות בשבילנו לעמוד על הבמה ולהראות שאנחנו כאן כדי להישאר, לשופטים אולי עוד לא נפל האסימון אם זו ההתנהלות שלהם.
אני לא יודע מה נסגר עם אמדורסקי, רן, ועדן, מה הם שמעו שאני לא? אולי לחשו להם באוזן להחליק שמאלה בשביל הרייטינג? מה שבטוח שהאודישן הזה לדוגמא הביא ביצוע שלגמרי היה ראוי לסייב ולא למשפט כמו: "אנה כל הכבוד על הניסיון". מימון לא הספיקה להצביע אבל היה לה תירוץ: "שמעתי אותך בעבר, אני יודעת שאת זמרת אופרה - וניסית לשנות סגנון, היית בין לבין". שירי בטוח מבינה יותר ממני במוזיקה, היא אומנם צודקת שטימפויי שידועה כזמרת אופרה הייתה צריכה ללכת עד הסוף, אבל זה לא מצדיק לא להצביע ובטח שלא אדום. היחידה שהצילה את המצב היא קרן פלס שבאמת הבינה שמדובר בפוטנציאל אדיר והצביעה כחול.
מתמודדת ערבייה-מוסלמית באירוויזיון 2025?
ואז עלתה לבמה סיאל זייתונה, ערבייה מוסלמית מיפו, רק בת 16, סטילה הקדים ושאל אותה, מה היא מרגישה על השיר 'חרבו דרבו' והיא אמרה שחברים שלה מתים על השיר.
היא ביצעה את שיר האודישנים החרוש Stone Cold, והיא שרה אותו פשוט מעולה, קרן פלס אמרה: "אני חושבת שזה שאת תעמדי שם זאת סטירה מצלצלת לכל אירופה". אך השאלה האם לשלוח ערבייה מוסלמית יעזור לעולם לשנוא אותנו קצת פחות? או שזה יגרור בדיוק את ההפך. אסף שם אדום אבל לא מסיבות פוליטיות אלא סתם כי חשב שהשיר גדול עלייה.
במדינת ישראל בה חיים יהודים, מוסלמים, נוצרים וקשת שלמה של עדות ודתות - יש עוד מי שבעולם מרשים לעצמם לקרוא לנו מדינת אפרטהייד. השאלה האם לשלוח נציגה ערביה ישראלית עוררה סערה גם אחרי שולארי חמאתי הגיעה לאודישן. גם אז היו שחשבו מצד אחד שזה מה שנכון לשלוח, כדי שהעולם יבין כמה אנחנו ממש לא מדינת אפרטהייד, ומנגד יש מי שטענו שבשנה בה נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה - ראוי להמשיך ולשלוח דווקא נציג יהודי.
זה מדהים איך פוליטיקה נכנסת גם לקודש הקודשים של המוזיקה. אבל באמת אין ברירה, זהו נושא טעון מאוד ושנוי במחלוקת. אין לי התנגדות מובהקת לשלוח נציג ערבי ישראלי אם הוא באמת יעמוד וילחם עבורנו לא פחות ממה שיוסף חדאד עושה. אך החשש שלי הוא שזה דווקא יהיה חתול בשק, את יוסף חדאד המון ערבים בעולם שונאים וקוראים לו בוגד, אם נשלח ערבי-ישראלי אני בטוח שנקבל תגובות דומות. "שלחו נציג ערבי כדי שנסלח על הרצח עם", זה כל כך שקוף שזה מה שיקרה. כי בסוף לא משנה מה נעשה תמיד יהיו מי שישנאו אותנו - אז אני לא אומר להרים ידיים ולוותר מראש, אלא דווקא לשלוח מישהו שיהיה שגריר, מישהו עם קול סוחף, עם סיפור מאירועי השבעה באוקטובר שאליו אי אפשר להתכחש - בפנים של כל שונאינו.
הגיע זמן לחילופים
בכל אודישן בפרק, מלבד האודישן האחרון, אחד מהשופטים לפחות בחר לשים אדום. בביקורות קודמות שלי כעסתי שמכחילים עם יד קלה על ההדק עכשיו אני מרגיש שמאדימים עם יד קלה על ההדק. ביקשתי ורציתי שהשופטים יתחילו לעבוד ויפסיקו ללטף יותר מדיי ויתעסקו באמת בלחפש נציג ראוי. אבל אני באמת לא יודע אם זה הכיוון - מה שבטוח, נדמה שאחרי ההצלחה עם עדן גולן ועם כל האהבה שלי לכל אחד מהשופטים - אולי הגיע הזמן לחילופים.
בסוף, אחרי ששקלתי להעביר ערוץ והייתי קצת עצבני אפילו, דווקא שמחתי שנשארתי. רק בגלל סיפורה של קורין גמליאל. סמל אפיק טרי ז"ל, בן זוגה, נהרג במלחמה - הם היו יחד ארבע שנים ובמשפט אחד היא סיכמה את מה שכולנו, כל עם ישראל מרגיש: "עוד לא עיכלתי את זה כדי לקום מזה". כמו כולנו, גם קורין דואגת "לפוצץ את עצמה בשגרה" כי אין לנו ברירה.
"סיפור סינדרלה"
שוקי ביטון ועדן בן זקן ראו את קורין בטיקטוק, הם נתנו לה חומרים, התחילו להקליט סקיצות - זה היה החלום של בן זוגה, הוא תמיד רצה שהיא תלך לכוכב הבא והפעם היא הגיעה בשבילו - אבל הוא לא כאן כדי להחזיק לה את היד.
אני מכיר את קורין מהטיקטוק אבל לא הכרתי את הסיפור שלה, כאן על הבמה היא שרה הרבה יותר מדויק, היא ריגשה אותי כל כך והרימה את המסך עם 93% אחוזים. ולבסוף הביצוע של שירי מימון וקרן פלס ל"הוריקן" אבל בגרסה המקורית - "October rain" שנגנז, ביצוע שהזכיר לי למה אחרי כל הביקורת הקשה השופטים עדיין כאן.
