המלחמה לא מפסיקה והחורף הגיע, ואם אין לי דרך להביא את השלום או מזג אוויר טוב יותר, לפחות תקבלו מנה גדושה של כישרון מוזיקלי והרים של רגש משני יוצרים צעירים שמצליחים לתת נחמה. גם זה משהו. וחוץ מזה, ותמיד כיף להיזכר שיש מוזיקה ישראלית כל כך טובה.
"אני הנעורים" / נועם קליינשטיין
מאתגר לבחור פייבוריט באלבום של 6 שירים בלבד, ועדיין, השיר שלא יוצא לי מהראש בשבועות האחרונים הוא "לילה בלילה" - שילוב של בוסה נובה, פופ, וטקסט חיזוק עצמי שכזה, חמוץ מתוק. אני לא יכולה לחכות כבר לשיר אותו בהופעה.
"כחול" / ניר כנען
אהבתי במיוחד את הבחירה לחתום את האלבום עם "כחול", סיפור של זוגיות שלמה שמסופר מזווית אמפתית וחומלת יותר, משאירה את המאזין אופטימי. זו בחירה חכמה וחומלת גם על המאזין ומוכיחה שוב, שניר כנען מוכשר באופן לא רגיל, והוא כאן כדי להישאר.