אז למה דווקא אייל גולן שורף לנו? אני מניחה שיש לזה כל מיני תיאוריות פסיכולוגיות וחברתיות. אבל לא על זה אני רוצה לדבר, אני רוצה לדבר על זה שקל לנו לפסוח ולסלוח למי שאנחנו אוהבים. כשיש אחת מתוך אחת, אבל אין אחד מתוך אחד, אנחנו יכולים להסיק מזה את המסקנה הפשוטה - קל להעלים עין מחברים, משפחה וקרובים. קל לנו לסלוח לעצמנו ולהגיד: זה היה בטעות. לא התכוונו. לא שמענו.
קל להאשים את כל הגברים, אבל אני חייבת לציין כי כל המין האנושי - נשים וגברים כאחד, אני בטוחה שכל אחד ואחת פגעו באופן מיני כזה או אחר בסביבה שלו מבלי שידע או מבלי ששם לב. חלק צילקו יותר, חלק צילקו פחות. חלק נהנו מהאקט המתועב, חלק הבינו מה עשו בדיעבד והתביישו, חלק לא מבינים עד היום מה לא היה בסדר.
אז למה אנחנו מתעקשים להדיר את אייל גולן ולהעמיד אותו למשפט שדה, בעוד שמשה איבגי ממשיך לשחק בתאטרון אחרי שישב בכלא כאילו כלום? למה אנחנו צופים בסרטים של וודי אלן ומאזינים לדיוויד בואי ומייקל ג׳קסון? אני לא יודעת, אולי כי אייל גולן ממש מולנו ומייצג חברה מסוימת שקל לסלוד ממנה. אבל חשוב שתדעו שהעולם מסביבנו הוא מגעיל ומלוכלך. בכל אחד מאיתנו יש כתם, מעשה, מילה שאמר ועשה והרס למישהו אחר את העולם.
הפרשה של אייל גולן היא הזדמנות לחשבון נפש עם עצמכם, לעשות בדק בית, לוודא שאתם לא מככבים ומככבות בסיוטים של אף אחת ואף אחד. יתרה מכך, זה זמן לעשות בדק בית לאנשים מסביבנו, מי אנחנו מכירים שפגע באחרים? לאיזו מוזיקה אנחנו מאזינים, והאם האמן פגע בנפשות מסכנות? רק ביחד נוכל ליצור עולם טוב יותר, שמקיא מתוכו את כלל הפושעים המיניים.
התרעות פיקוד העורף