שם המופע הוא לא "מסיבת סוף העולם", גם כי זה ממש לא הזמן לתייג ככה אירועים בישראל, וגם כי המופע שהם העלו לא בא רק לחגוג את האלבום החדש או לקדם את שיריו.
לפני שנתיים הלהקה התאחדה אחרי הפסקה של שנים, בהרכב מלא עם ארבעת הסולנים – מוקי (דני ניב), נימי נים (נמרוד רשף), חמי (כפיר ארצי) ומירו (עמיר ירוחם) להופעה אחת בלייב פארק ראשון לציון, ונראה שהפורמט הזה של פעם בשנה לפגוש את הקהל הנאמן שלה – צבא השוף - מצא חן בעיניהם, כי זה קרה שוב בשנה שעברה, ואתמול בהאנגר 11 בנמל תל אביב.
בשיר "מפילים את הפצצה" בלטה התוספת של כלי נשיפה שהצטרפו להופעה והפכו כמה מהשירים להרבה יותר פאנקיים ומלודיים. יוצאים דופן מהאלבום החדש הם השירים "אמן" שהוא שיר R&B נעים לאוזן עם מסר חיובי ו"אם אפול" שכתב ומבצע חמי, בעקבות אירועי ה-7.10, ברגישות מעומק הלב.
נימי נים ומוקי נשמעו כאילו הם לא התבגרו ביום מאז התחילו לשיר, והפגינו כשירות שיא. התאורה במופע היתה מושקעת, כזו שהותאמה לכל שיר במחשבה. הסאונד במרכז האולם היה נהדר (בצדדים פחות).
בסך הכל השבק נתנו 26 שירים שהתקבלו באהבה מהקהל, שמתאפיין בגילאים בוגרים יותר להופעות מהסגנון הזה, מה שמוכיח שבאמת הרבה מהמעריצים שלהם הולכים איתם כבר שנים ושומרים על נאמנות, בין אם הצטרפו אליהם מהאלבום הראשון, השני או הרביעי.
ועם כל האהבה ללהקה, להיפ הופ ולנוסטלגיה, יש מקום לשקול אם רצוי לנגן חלק מהשירים, כמו "מכופף הבננות", שלמרות שהוא אחד השירים המפורסמים שלהם, היחס לנשים בשיר לא ראוי להופעה בימים בהם אומנים נחקרים על עבירות מין. יש ללהקה מספיק שירים חזקים שהם יכולים לוותר על אלה שמבזים נשים או מתפארים בהישגים מיניים, בעיקר ממרום גיל 50.
מה שחבל זה שאי אפשר להמליץ על ההופעה, כי זה היה אירוע חד פעמי. מה שאני יכול לעשות זה להמליץ לכם לעקוב אחריהם לקראת סוף 2025, כשהם יתגעגעו שוב לאהבת הקהל ויביאו לעשות לנו ולעצמם טוב לעוד ערב אחד.
התרעות פיקוד העורף