"איש הנשמה" נדם: הזמר האמריקאי נפטר מסיבוכי ניתוח

מור, שהתפרסם בזכות קולו הטנור הייחודי, היה חלק בלתי נפרד מיצירת להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה השחורה. בין שיריו המוכרים ביותר נמצאים "Hold On, I'm Comin'" שהגיע למקום הראשון במצעד הR&B ב-1966, ו"Soul Man" שכבש את המקום השני במצעד הפופ הכללי ואת פסגת מצעד הR&B ב-1967.

ימי התהילה בממפיס

הצמד, שחתם חוזה עם חברת התקליטים אטלנטיק ב-1965, רשם הצלחה מסחררת עם שבעה להיטי טופ 10 במצעד הR&B בין השנים 1966-1967. עבודתם המצליחה ביותר הוקלטה באולפני סטאקס רקורדס בממפיס, כשרוב השירים נכתבו על ידי צמד הכותבים המבריק אייזק הייז ודייוויד פורטר.

"זה היה קשור לגזע, אבל חשבתי באותו זמן שהשיר היה על בנות - להשיג בנות, אתה יודע", סיפר מור בראיון לספריית הקונגרס ב-2022, כשהשיר נבחר להיכלל ברשימת ההקלטות הלאומיות. "אבל זה הפך להמנון, מעין 'Blowin' in the Wind' כזה... מאוחר יותר, אייזק היה מסביר שזו הייתה הפעם הראשונה ש'soul man' נעשה בו שימוש כזה, וזה נעשה על ידי סם & דייב!"

מאבקים אישיים והתמודדות

למרות ההרמוניה על הבמה, מערכת היחסים בין מור לפרייטר הייתה מתוחה מאחורי הקלעים. לאחר פרידה ראשונית ב-1970, הם חזרו לשתף פעולה לעשור נוסף של מתיחות. מור נאבק שנים רבות בהתמכרות לסמים, אך הצליח להשתקם בתחילת שנות ה-80 והמשיך להופיע בקביעות.

בשנותיו המאוחרות, מור שיתף פעולה עם אמנים מובילים כמו לו ריד וברוס ספרינגסטין. הופעתו האחרונה המשמעותית הייתה באלבום הקאברים של ספרינגסטין "Only the Strong Survive" ב-2022.

מורשתו של מור כוללת את חברותו בהיכל התהילה של הרוק אנד רול (1992) ואת פרס מפעל החיים מטעם האקדמיה לתקליטים (2019), אך מעל הכל - את תרומתו הבלתי נשכחת למוזיקת הסול ולתרבות הפופ האמריקאית.