סם מור, מחצית מצמד הסול האגדי סם & דייב שהפך לאייקון מוזיקלי בשנות השישים, הלך לעולמו ביום שישי בקורל גייבלס, פלורידה, בגיל 89. על פי הודעת נציגו, מור נפטר בעקבות סיבוכים שהתפתחו לאחר ניתוח.
מור, שהתפרסם בזכות קולו הטנור הייחודי, היה חלק בלתי נפרד מיצירת להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה השחורה. בין שיריו המוכרים ביותר נמצאים "Hold On, I'm Comin'" שהגיע למקום הראשון במצעד הR&B ב-1966, ו"Soul Man" שכבש את המקום השני במצעד הפופ הכללי ואת פסגת מצעד הR&B ב-1967.
ימי התהילה בממפיס
הצמד, שחתם חוזה עם חברת התקליטים אטלנטיק ב-1965, רשם הצלחה מסחררת עם שבעה להיטי טופ 10 במצעד הR&B בין השנים 1966-1967. עבודתם המצליחה ביותר הוקלטה באולפני סטאקס רקורדס בממפיס, כשרוב השירים נכתבו על ידי צמד הכותבים המבריק אייזק הייז ודייוויד פורטר.
שירם המזוהה ביותר, "Soul Man", זכה בפרס גראמי עבור הופעת R&B קבוצתית הטובה ביותר. ב-1979, השיר זכה לחיים חדשים כשבוצע על ידי האחים בלוז, הצמד ההומוריסטי שכלל את כוכבי "סאטרדיי נייט לייב" ג'ון בלושי ודן אקרויד.
"זה היה קשור לגזע, אבל חשבתי באותו זמן שהשיר היה על בנות - להשיג בנות, אתה יודע", סיפר מור בראיון לספריית הקונגרס ב-2022, כשהשיר נבחר להיכלל ברשימת ההקלטות הלאומיות. "אבל זה הפך להמנון, מעין 'Blowin' in the Wind' כזה... מאוחר יותר, אייזק היה מסביר שזו הייתה הפעם הראשונה ש'soul man' נעשה בו שימוש כזה, וזה נעשה על ידי סם & דייב!"
מאבקים אישיים והתמודדות
למרות ההרמוניה על הבמה, מערכת היחסים בין מור לפרייטר הייתה מתוחה מאחורי הקלעים. לאחר פרידה ראשונית ב-1970, הם חזרו לשתף פעולה לעשור נוסף של מתיחות. מור נאבק שנים רבות בהתמכרות לסמים, אך הצליח להשתקם בתחילת שנות ה-80 והמשיך להופיע בקביעות.
בשנותיו המאוחרות, מור שיתף פעולה עם אמנים מובילים כמו לו ריד וברוס ספרינגסטין. הופעתו האחרונה המשמעותית הייתה באלבום הקאברים של ספרינגסטין "Only the Strong Survive" ב-2022.
מור נולד במיאמי ב-12 באוקטובר 1935. הוא החל את דרכו המוזיקלית כנער בלהקת הדו-ווופ "The Gales", שלאחר מכן פנתה למוזיקת גוספל. הוא מותיר אחריו את אשתו, ג'ויס מור, שהייתה גם המנהלת שלו ושסייעה לו בתהליך הגמילה.
מורשתו של מור כוללת את חברותו בהיכל התהילה של הרוק אנד רול (1992) ואת פרס מפעל החיים מטעם האקדמיה לתקליטים (2019), אך מעל הכל - את תרומתו הבלתי נשכחת למוזיקת הסול ולתרבות הפופ האמריקאית.