הזמר והיוצר יגל אושרי פרץ לחיינו עם הלהיט ״לצאת מדיכאון״, עמו הוא קטף את פרס שיר השנה של אקו״ם. בראיון מיוחד ל״מעריב״ סיפר אושרי על המורכבות להוציא את הסינגל החדש ״בשעה טובה״, הקשיים שחווה עם הכתיבה בזמן המלחמה ומה הוא חושב על האופן בו מסקרים את החטופות.
"אני חייב להודות שהשיר לא היה אמור לצאת היום. זה שיר שמוכן אצלי קרוב לחצי שנה. בדרך כלל אני לא מצליח לבצע שירים שאני לא כותב - כי אני פשוט לא מוצא את עצמי בהם ולא מתחבר. אבל במקרה הנוכחי זה היה שונה", הוא משחזר.
"יום בהיר אחד נשלחה אליי סקיצה של שיר, זו הייתה אחות של המורה שלי לפיתוח קול שלי. לא שמעתי את השיר ולאחר כמה ימים היא הקפיצה לי את ההודעה, וידעתי מראש עוד לפני שהקשבתי שהסיכויים קלושים. אני עוצר לרגע לשמוע את השיר, ופתאום הרגשתי כאילו שאני כתבתי אותו. כמה ימים לאחר מכן הלכנו לאולפן, הקלטתי את השיר ואז הגעתי להחלטה. התלבטתי מאוד אם אני כאמן מסוגל עכשיו להוציא שיר כל כך שמח וקצבי".
עוד אמר: ״יש המון דברים להגיד על העסקה, אבל אני בטוח שכל מי שצפה בטלוויזיה ביום ראשון האחרון וראה אותן חוזרות הביתה - בכה כמו ילד קטן. זה לא משנה אם הוא בעד או נגד העסקה - זה לא קשור לימין או שמאל זה קשור לבני אדם.
״אני יכול להגיד בהקשר של שיבת החטופות - חמאס הם אלופי העולם ביחסי ציבור. והם גרמו לנו להסתכל על התיעוד של החטופות ולראות אותן מפוחדות כשהן יוצאות מהרכבים בתור תמונת ניצחון מזויפת שלהם. אנחנו צריכים להראות להם את התמונות של אלפי דגלי ישראל שקיבלו את החטופות. זה הרבה יותר חזק מכל החמאסניקים עם הרובי צעצוע. הם ניסו לייצר מפגן כוח ורוע - ואנחנו מציגים מפגן כוח של אהבה״.
"אני לא מכיר את עומר שם טוב ואני לא יודע למה, אני בטוח שלכל אחד יש חטוף שנחרט אצלו בראש. אצלי זה עומר. גם על גלי וזיוי (ברמן) שמעתי הרבה בתעשייה, שמעתי שהם אנשי סאונד מאוד מוכרים ותותחים והם חברים טובים של חברים שלי. כשאני רואה תמונה של עומר, אני מתגעגע אליו. למרות שאני לא מכיר אותו. אני לומד תחושות ורגשות שלא הכרתי. אתה מקבל אספקטים חדשים ליצירה, אז מכל האובר וולמינג הזה הייתי צריך שנייה להירגע וכשחזרתי לכתוב חזרתי בכל הכוח ברמה שכתבתי שבעה שירים בשבוע".
התרעות פיקוד העורף