נפתח בלומר מילה על הפתיח של הגמר. רגע לפני שעלו רביעיית הגמר לשיר יחד את "Hurricane" - קיבלנו פתיח משובח. עם זאת גם קצת מוזר, רד תיאר את זה במדויק: ״מה אנחנו עושים בנתב״ג? ניצחנו? לא, אז מה זה הפתיח המוזר הזה״.
סוף סוף, רוב הכוח עובר אלינו. אפשר לומר שאנחנו די מרוצים מהאחוזים שקיבל הקהל - 70% לעומת השופטים שקיבלו רק 30%. כשבאודישנים הם אחזו ברוב האחוזים.
כשאתם יצאתם לפרסומות אנחנו עצרנו לתדלק. שני לא הבינה למה רואי לא תדלק מראש, "הרי היה לו כל-כך הרבה זמן". כשמנגד, את שני הכריחו לשלם פעמיים לרכבת הקלה כי "הכרטיס לא תיקף לה בטעות את הנסיעה" (באמת בטעות). חזרנו בחצי השני של הגמר, נשארו רק שלושה ביצועים - כל אחד התעלה מעל השני. ולנו, נשאר רק לראות מי ייצג את ישראל באירוויזיון.
רואי היה חייב להודות שהוא אכל את הכובע. לאורך כל העונה, למרות שהוא אהב את ואלרי: "חשבתי שהניצחון יהיה מכור לה", אבל העובדה שהשופטים העניקו את אותו הציון ליובל ולואלרי - הוכיחו לו אחרת, עכשיו, הכוח נשאר של הקהל בלבד.
אז אחרי אין ספור פרקים, ועונה שהרגישה לפעמים מעט כמו מסיבת קריוקי - בגמר, הכוכב הבא סיפקה את הסחורה. לסיכום, רואי רצה שיובל רפאל תזכה במקום הראשון - שני רצתה את ואלרי חמאתי. רק אחד מאיתנו יצא מרוצה, אבל בסוף, אנחנו בטוחים שכל אחד היה יכול לייצג את ישראל באירוויזיון ובכבוד גדול.
התרעות פיקוד העורף