למרות רפרטואר עשיר בלהיטים חדשים ומקפיצים, היה ברור שהקהל רק חיכה לשירים האהובים והנוסטלגיים. בכל פעם שהתנגנו הצלילים הראשונים של "לכל אחד", "המלכה שלי" וכמובן "ערב טוב לך", ההתרגשות באולם הייתה מורגשת, והקהל הצטרף בשירה אדירה.
הדינמיקה הבימתית הייתה מעולה, מהרקדנים שמתפרצים מדי פעם לבמה ומוסיפים לאנרגיה, ועד הפלרטוטים הבלתי פוסקים שלו עם הקהל: "עושה איתכם אהבה הלילה" ו-"אתם הקהל הכי טוב בעולם", הוא ידע היטב איך לסחוף וליצור תחושה טובה.
בכל אופן הרגע שהזמרת עלתה לבמה היה אחד מהקטעים שפחות התחברו לאווירת המופע. הקהל של נרקיס, שחי ונושם את ה-DNA הים-תיכוני שלו, פחות הגיב לשיתוף הפעולה הזה, ורבים ניצלו את הרגע כדי להתיישב חזרה במקומותיהם. ברזילי נשארה לבדה לבצע את "אפס מאמץ", אך דווקא כאן היה ניכר המאמץ שלה להחזיר את האנרגיות לקהל – ללא הצלחה יתרה. רק כשהצטרף נרקיס למחרוזת משותפת עם "שגעת" ו"באסה סבבה" הדברים החלו להתחמם מעט.
בנקודה הזו כשברזילי ירדה מהבמה, נרקיס חזר לקדמת הבמה עם נגן הבוזוקי, והרגע הזה החזיר את הקהל בדיוק לאנרגיות שהיו קודם – חיבור טבעי ואותנטי בין האמן לקהל שלו.
בהמשך, רגע מפתיע נוסף התרחש כאשר הילד אליה עלה לבמה – מבלי הצגה מוקדמת או הסבר מי הוא, מה שהשאיר רבים בקהל בתהייה, אך עם זאת, זה היה רגע חמוד.
אך דווקא בסוף המופע התרחש הרגע המביך במעט של הערב. כשנרקיס ביצע את "מהפכה של שמחה", האולם עוד געש באנרגיות, אבל כשאמר "להתראות" והודה לקהל – רבים הניחו שזה הסוף ופשוט החלו לצאת. רק שאז הסתבר שהוא עדיין לא סיים לשיר. ההפתעה הייתה ברורה על פניו, ואולי לרגע נראה שהוא עצמו לא הבין מה קרה. סביר להניח שזה קרה כי השעה הייתה כבר מאוחרת, והקהל רצה להימנע מהפקקים – אבל אם יש לקח מהערב הזה, הרי שהוא ברור: אל תיפרד לפני שהשיר באמת מסתיים.
לסיכום, זה היה ערב של שמחה ואנרגיה בלתי נגמרת. ליאור נרקיס ממשיך להוכיח שהוא אחד הכוכבים הגדולים של הז'אנר, עם תשוקה לבמה ואהבה בלתי נגמרת לקהל שלו. כשזה בא מהלב – אי אפשר שלא להתרגש. וזה כנראה הסוד שלו, כבר שנים.
התרעות פיקוד העורף