בתקופה המאתגרת הנוכחית, מארינה מצאה נחמה בסיפורי שמחה ותקווה. היא משתפת: "הרגשתי שאני זקוקה לזה בטח בתקופה הזאת. יצאתי למסע ציד אחרי נקודות של אור ומצאתי אותן בשיחות. השיר הזה עוסק בנערות הקרובות אליי, אחייניות שלי ובנות של חברים שאני קרובה לעולמן. שמחתי לשמוע שהן מאוד עסוקות בענייניהן, שהחיים חזקים. באנו לחברים טובים הביתה והבת הבכורה שלהם הייתה בבוקר לאחר הנשיקה הראשונה שלה. זכיתי לשמוע סיפור נשיקה ראשונה חם מהתנור, ולהיכנס לעולם הזה כאילו אני הייתי שם".
ההשראה הגיעה באופן ספונטני, כפי שהיא מתארת: "אני שומעת את הסיפור שלה מבעד לערפל של כובד התקופה, והיא היתה כמו אור צלול וכל כך התרגשתי מהסיפור שלה, לגעת קצת באבקת פיות הפרפרים האלה עד כדי כך שטסתי לפסנתר וכתבתי את השיר הזה".