כבר 40 שנה כמעט שאלי לוזון בן ה־59 נמצא בעולם המוזיקה, בולט בקול יוצא הדופן שלו, מאז שפרץ בסערה עם "איזו מדינה" המיתולוגי, ומשם המשיך אל להיטים כמו "הנשמה", "פרי גנך" ו"גשם", וגם אל פיתולים שונים בקריירה ובחיים האישיים.
פתאום עולה לחן
בגיל 13 החל לוזון לעבוד במאפייה. "הייתי בהקבצה א' בחשבון ובאנגלית, שזה שני המקצועות הכי קשים", הוא מספר. "למדתי עוד שנה אחר כך בבית ספר לאמנויות, והמוזיקה שיגעה לי את המוח. ירדתי בחשבון, ירדתי באנגלית. אז אמרתי זהו, אני רוצה להתמקד רק במוזיקה. התחלתי להופיע כקלידן מדי ערב, שר שני שירים עד שהקהל התחיל לבקש קצת יותר שירים, ואז כל ההיסטוריה התחילה. למדתי עד כיתה ט'".
לא איש רעב
כבר בגיל 19 קנה בית. "אבא שלי היה איש מאוד חכם", הוא אומר. "הוא אמר לי: 'עדיף ללכת עם הרע שאתה מכיר ולא עם הטוב שרק שמעת עליו'. אני אמרתי, 'אלי, אתה לא יודע כמה הקריירה הזאת תחזיק. קודם כל, תקנה לך את הבית שלך, שתהיה לך קורת גג'. אני יכול להופיע פעמיים בחודש, ולא צריך יותר. אני לא איש רעב, אני לא רודף כסף. תשמע, יש לך מיליון דולר או עשרה מיליון – אתה יכול לאכול את אותה חתיכת פרגית וזהו".