אחי הצעיר יהודה | לחן: יוחנן זראי
הכאב הגדול של אהוד בעקבות מותו של יהודה לא עזב אותו מעולם. הוא בחר להנציח את זכר אחיו הצעיר בשיר, שהולחן על ידי יוחנן זראי ובוצע לראשונה ב־1969 על ידי להקת גיסות השריון. "לא אשכח לעולם את העובדה שאהוד פרץ בבכי כשהוא שמע את השיר לראשונה", אומר הסולן, אבי טולדנו. "זה היה רגע שלא אשכח לעולם. מאחר שההורים שלי היו אז עדיין במרוקו, ראיתי באהוד אח גדול, והוא ראה בי אח צעיר - כמו יהודה".
"אהוד אהב את יהודה אהבת נפש", אומרת אלמנתו, עפרה פוקס־מנור. "לאחר מות אביהם הוא גידל אותו כמו בן. מהרגע שבו קיבלנו את הבשורה בלילה, הכל השתנה - אהוד הפך לאדם אחר, עצוב. זה שבר אותו".
בן יפה נולד | לחן: נורית הירש
"הפעם האחרונה שראינו את יהודה'לה הייתה כשהוא הגיע עם מדים ורובה להגיד לנו שלום ולברך אותנו על לידת גלי, בתנו הבכורה", מספרת פוקס-מנור. "עוד באותו לילה, כשחזרנו מבית החולים, קיבלנו את הידיעה שהוא נפל בקרב. אמא של אהוד לא הצליחה להתמודד עם מותו של יהודה'לה, אז עברנו לגור אצלה בבנימינה כדי לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן, בחצר בבנימינה, נערכה ברית מילה לנכד שלה, ערן, בנו של זאב, האח הבכור של אהוד".
מנור כתב את השיר "בן יפה נולד" בעקבות הולדתו של ערן. "השיר נכתב על ערן, אך גם לזכר יהודה'לה", אומרת פוקס־מנור. בספרו "אין לי ארץ אחרת" כתב מנור על השיר: "בטקס ברית המילה של ערן לא יכולתי שלא להיזכר בטקס ברית המילה של אחינו הצעיר והאהוב יהודה על רקע אותו נוף של כתף הכרמל".
באחת השורות המצמררות בשיר הוא כתב: "סתיו ברחובות, מחר היא בת 20, אך למה לא מלאו 20 לנער?", השורה הזאת נכתבה על רותי, מי שהייתה בת הזוג של יהודה. "אני זוכרת שאחרי מותו היא הייתה מגיעה כל יום לבית בבנימינה, יושבת בחדר שלו עם הראש מורכן על שולחן הכתיבה", אומרת פוקס־מנור.
בשנה הבאה | לחן: נורית הירש
"'בשנה הבאה' נמנה עם השירים האישיים ביותר שכתבתי, וכל פרט בו קשור לסביבת החיים המוחשית, המסוימת, שגדלתי בה", כתב מנור בספרו "אין לי ארץ אחרת". "ה'מרפסת' היא מרפסת בית הוריי בגבעת הפועל במושבה בנימינה וה'יושבים' על המרפסת הם הוריי ואחי: אבי ישראל ז"ל, שבנה את המרפסת במו ידיו ונפטר לפני שנים רבות, אמי רחל, אחי זאב ואחי הצעיר יהודה ז"ל, שנפל במלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ... החיים והמתים יושבים יחד על המרפסת - כמו פעם, כמו תמיד - ומתבוננים במראות המוכרים הנשקפים ממנה".
נורית הירש הלחינה את השיר בהתאמה לתוכנו, כבלדה שקטה ונוגה. "במקור הלחנתי לחן עם קצב איטי", היא מספרת. "ניגנתי את המנגינה לבעלי, והוא יעץ לי לזרוק אותה לזבל. כבר התכוונתי למחוק אותה מהקלטת, אבל שלמה צח, חצי מהצמד אילן ואילנית, הפציר בי לא לגנוז את הלחן, אלא לנגן אותו יותר מהר וקצבי, וכך נולדה הגרסה המוכרת ל'בשנה הבאה'".
הירש מספרת שכאשר אהוד שמע את המנגינה בפעם הראשונה, הוא הופתע מאוד: "אבל הוא היה אדם פתוח, וקיבל מיד את הגרסה האופטימית". הצמד אילן ואילנית הקליט את השיר ב־1970.
בלדה לשוטר | לחן: נורית הירש
מפעם לפעם מתקיים מצעד בטלוויזיה וברדיו של השיר האהוב ביותר מתוך הקולנוע הישראלי, ובכל פעם "בלדה לשוטר", שירם של מנור והירש בביצוע אושיק לוי מתוך סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי" (1971) - זוכה במקומות הראשונים.
אולי זה הטקסט הנוגע, אולי זו המוזיקה המרגשת, ואולי זה כי בזיכרון צרובה הסצינה הנצחית של שייקה אופיר בדמותו של השוטר אזולאי, שנאלץ לפרוש מהמשטרה ושורת שוטרים במסדר מצדיעה לו - והוא מצדיע בחזרה בעיניים דומעות.
"קישון הכיר אותי מלהקת פיקוד המרכז", מספר אושיק לוי. "אני שירתי שם, והוא כתב מערכונים. הוא לקח אותי לסרט 'השכונה שלנו' ואז ל'תעלת בלאומילך'. כשעשה את 'השוטר אזולאי', הוא אמר לי שאין לו תפקיד עבורי בסרט, אבל הוא רוצה שאשיר את שיר הנושא. הגעתי לאולפנים, קראתי את הטקסט וביצעתי את השיר כשבאולפן מלווים אותי 40 נגנים בנגינה חיה".
אגדה יפנית | לחן: אריאל זילבר
"אגדה יפנית" הבלתי נשכח בוצע לראשונה בסרטו של אברהם הפנר "לאן נעלם דניאל וקס?" (1972). את שירי הסרט כתב מנור, ולכתיבת הלחנים הוזמן מוזיקאי צעיר ואלמוני בשם אריאל זילבר, שבאותה תקופה ניסה להתניע קריירה מוזיקלית בצרפת. "העבודה על פסקול הסרט היא קודם כל בזכות אמא שלי, הזמרת ברכה צפירה", מספר זילבר. "היא דחפה את אהוד מנור לשמוע את השירים שלי. אהוד הביא את אברהם הפנר, והוא החליט שאני אכתוב את המוזיקה לסרט שלו".
ראשית הייתה המנגינה, ואז הגיעו המילים. "אהוד סיים לכתוב את המילים ממש ביום הקלטת השירה", אומר זילבר. "למה אני זוכר את זה כל כך טוב? כי הסולם היה קצת גבוה לליאור (ייני, מבצע השיר - ד"פ), וגם כי עד רגע ההקלטה אהוד עדיין התלבט בנוגע למילים. הכל נעשה בבהילות. את שם השיר הוא נתן עוד לפני שהמילים נכתבו, בהשראת ספר על יפן שקרא באותו זמן - כנראה משהו במנגינה הזכיר לו מוזיקה יפנית".
עד סוף הקיץ | לחן: מישה סגל
לא מעט שירים של מנור נכתבו עבור סרטי קולנוע. למשל "עד סוף הקיץ", אחת הקלאסיקות המפורסמות. השיר נכלל בפסקול סרטו של שמואל אימברמן "שתי דפיקות לב" (1972). על הלחן הופקד מישה סגל, והביצוע היה של אלי מגן.
"כשהזמינו אותי לכתוב את המוזיקה לסרט הזה, הצעתי שאהוד יכתוב את הטקסט", אומר סגל. "כתבתי את התמה לסרט והפכנו את זה לשיר. קודם כתבתי את המנגינה, ואז אהוד כתב את הטקסט. אהוד אמר פעם שהמשפט הכי אהוב עליו מבין שיריו הוא מהשיר הזה: 'הנה אנחנו שניים, שלובי צילי ידיים'. כעבור שנה אהוד ואני כתבנו עבור אלי שיר נוסף, 'יליד הארץ', ועל המצבה של אהוד נכתבו המילים של השיר הזה, שיר שהגדיר אותו, ובעצם את כולנו".
בראשית | לחן: צביקה נוי
ב־1970 הלחין צביקה נוי, מתופף להקת הקצב מטרונומס, שיר שלא היו לו מילים או שם. הלהקה נהגה לשלבו בהופעות שקיימה במועדון ברחוב יצחק שדה בתל אביב. לאחת ההופעות הגיע הזמר גבי שושן. כשהלהקה ניגנה את המנגינה, הוא עלה בספונטניות לבמה, אחז במיקרופון ושר בג'יבריש. הזמן חלף. המנגינה הגיעה אל אבי (אבישי) אביבי, שחקן וזמר, שסומן כהבטחה בשמי הרוק המקומי. יחד עם זוגתו, מעצבת התלבושות רינה רימון, הם כתבו מילים ברוח ילדי הפרחים. השיר שנקרא "תנו ללכת", הוקלט, הופץ - ונכשל.
אבל למנגינה נכון עוד עתיד מזהיר. כך מספר נוי: "אהוד מנור הגיע עם גבי שושן לאחת החזרות של מטרונומוס. השמעתי לו מספר לחנים שכתבתי, אהוד התלהב מהמנגינה של 'תנו ללכת', וביקש לכתוב לו טקסט חדש". כך נולד "בראשית", שיר הסולו הראשון של שושן מאלבומו הראשון. לקח לו זמן לתפוס. "רק עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השיר התחיל לזנק במצעדים ולתפוס תאוצה", סיפר שושן בריאיון בעבר. "בשלהי המלחמה כבר כל חייל ידע אותו בעל פה".
קפה אצל ברטה | לחן: נתן כהן
בשנת 1973 עבדו חברי שלישיית הנשמות הטהורות (נתן כהן, נאוה ברוכין ויורם ירוחמי) על אלבום הבכורה שלהם. "היו חסרים לנו שני שירים אחרונים להשלמת האלבום, ואז המנהל שלנו, שלמה צח, יצר קשר ביני לבין אהוד מנור", מספר נתן כהן, מי שהלחין את מרבית שירי השלישייה. "הוא היה מאוד נחמד ונסך בי הרגשה שאנחנו מכירים המון זמן".
מנור נתן לכהן שני שירים: "נאום היונה" ו"קפה אצל ברטה". "רק לפני כמה שנים נודע לי שהשיר 'קפה אצל ברטה' נכתב על צדי צרפתי, חבר קרוב של עפרה פוקס", מספר כהן. "הסיפור נראה לי נחמד, והלחן יצא די מהר ופשוט. כל כך מהר ופשוט עד שהייתי צריך לבדוק עם אנשים אם הלחן לא גנוב".
הלהקה התכוננה להקליט את שני השירים ולהוציא את האלבום, אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים, ששינתה את התוכניות. חבריה מצאו עצמם מופיעים בפני חיילים במוצבים ברמת הגולן ובסיני.
"הקהל קיבל מדהים את 'קפה אצל ברטה'", אומר כהן. "יגאל בשן גם התלהב. הוא ביקש להקליט את השיר, אבל אמרתי לו שאנחנו מתכננים להקליט אותו. בהמשך, כשחברת התקליטים הקפיאה את הוצאת האלבום שלנו בגלל המלחמה, ובער בי להוציא את השיר הזה החוצה, אישרתי ליגאל להקליט את השיר. הגעתי איתו לאולפן, שרתי קול שני וניגנתי בגיטרה אקוסטית. עם תום המלחמה הקלטנו את הגרסה שלנו, שהפכה ללהיט לא פחות גדול מגרסתו של יגאל. בשנת 1974 שתי הגרסאות נכללו במקביל במצעדי הפזמונים של קול ישראל וגלי צה"ל. לימים, כשהופעתי עם השירים שלי אחרי שהשלישייה התפרקה, היו שואלים אותי 'למה אתה שר שיר של יגאל בשן?'. כיום משמיעים ברדיו את הגרסה שלנו יותר מאת הגרסה שלו".
אני אוהב אותך לאה | לחן: צביקה פיק
צביקה פיק ואהוד מנור החלו לעבוד יחד עוד בראשית שנות ה־70, כשמנור כתב לפיק את להיטו הראשון "שני תפוחים". הידידות הובילה לשורת שירים, שהבולט בהם הוא "אני אוהב אותך לאה" שיצא לאור ב־1974.
"כשאבא קרא את הסיפור התנ"כי על רחל, לאה ויעקב, כאב לו הלב מהסיטואציה שבה הייתה לאה", מספרת ד"ר גל (גלי) מנור, בתו של אהוד, מרצה וחוקרת ספרות. "הוא ריחם על לאה, על זה שהיא נתפסה שנואה, והוא רצה לתקן את הסיפור ועשה זאת בשיר הזה. אבא הפך בשיר את לאה משנואה לאהובה. זה מאפיין את האופי הרחום והרגיש שלו".
ימי בנימינה | לחן: מתי כספי
מנור התגעגע אל ימי ילדותו בבנימינה. "ילדות תמימה, שבה אתה חלק מהטבע, מדבר עם כוכבים", אומרת ד"ר גל מנור. בשיר "ימי בנימינה" הוא עוסק בגעגועים הללו. "דרך הכתיבה אבא ניסה להשיב אליו את בני משפחתו שאינם, את אחיו יהודה'לה, את אביו ישראל שנפטר כשאבא היה בן 15. הוא רוצה להחזיר אליו את הילדות שאבדה", היא אומרת. מנור כתב את השיר בראשית שנות ה־70, והוא יצא לראשונה לאור ב־1975, בביצועה של חוה אלברשטיין.
ברית עולם | לחן: מתי כספי
באמצע שנות ה־60, בזמן שלמד תקשורת בניו יורק, פגש מנור את הזמרת עפרה פוקס, שהופיעה במועדון צברה. הרומן ניצת בין השניים, וב־1965 נישאו. בלילה הראשון שלהם כזוג נשוי כתב מנור על אשתו הטרייה את "ברית עולם".
"השיר ישב במגירה כמה שנים, עד שמתי כספי שאל את אהוד אם יש לו מילים למנגינה", מספרת פוקס־מנור, שפועלת נמרצות לשמר את מורשתו. "אהוד שלף את 'ברית עולם', והם היו בהלם שהמילים התאימו למנגינה בצורה מדויקת, בלי כמעט לתקן כלום. היה חסר להם רק פזמון, אז הם ישבו ליד הפסנתר - והשאר היסטוריה".
עוד לפני שהיו לה מילים, המנגינה הושמעה כקטע אינסטרומנטלי בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" (1975). כעבור שנה ביצע כספי לראשונה את השיר, עם המילים, במופע "חגיגת הזמר".
אבניבי | לחן: נורית הירש
הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות האירוויזיון הייתה ב־1974, עם "אי שם", שכתב מנור, הלחינה נורית הירש וביצעה אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי ונתן דרייב למנור לכתוב שירים נוספים לתחרות הבינלאומית. הוא כתב לשלמה ארצי את "את ואני" (מקום 11) ולשלישיית שוקולד מנטה מסטיק את "אמור שלום" (מקום 6). ואז הגיע "אבניבי".
"אהוד רצה לכתוב שיר לפסטיבל שירי הילדים", מספרת הירש את גלגולו של השיר. "הוא רצה לכתוב בשפת הבי"ת, שהייתה שגורה בפיו בילדותו בבנימינה. מיד קפצתי על הרעיון שהיה לדעתי מאוד מקורי. פתאום בא לי המשפט 'אני אוהב אותך'. אין לי הסבר לכך. אמרתי לאהוד שבשפת הבי"ת אומרים 'אבניבי אובוהבב אובותבך'. שרתי לו את המנגינה שהייתה לי בראש עם המשפט הזה, והוא אמר רק 'נהדר', ואז כתב את הבתים.
אחרי כן השמעתי לו את הגשר והצעתי שנשתמש במילה 'אהבה'. וכך נולד השיר. ברגע שהשיר היה מוכן, השמענו אותו לאשתו עפרה. היא אמרה שהשיר יותר מדי טוב בשביל פסטיבל שירי ילדים ושאנחנו מוכרחים להגיש אותו לפסטיבל הזמר. כך זה התגלגל".
פסטיבל הזמר והפזמון היה ב־1978 קדם־אירוויזיון. כלומר, השיר הזוכה היה נשלח לייצג את ישראל בתחרות. "בדרך כלל הייתי מהמרת טובה, וכל שיר שאמרתי לאהוד שיזכה - זכה", אומרת פוקס־מנור. "עם 'אבניבי' טעיתי. אהבתי את השיר וחשבתי שהוא מתאים לפסטיבל הזמר, אבל לא האמנתי שהוא יזכה בו, ובטח שלא באירוויזיון".
ברגע שמנור והירש השלימו את יצירת השיר, החל החיפוש הקדחתני אחר מבצע הולם. "ישבנו נורית, אהוד, שלמה צח ואני, וזרקנו שמות של הרבה אומנים", אומרת פוקס־מנור. "הצעתי את יזהר כהן, שהתחיל להתפרסם באותה תקופה. הוא היה בעל קול מדהים וחתיך הורס. התנועות שלו והכריזמה שלו היו תפורות לשיר".
"הגעתי לבית של נורית והיא השמיעה לי את השיר על הפסנתר", מספר כהן. "נדלקתי מיד. השיר תפס אותי באופן מיידי והרגשתי שהוא יהיה להיט. כבר אז ראיתי את הוויז'ן של התוצר הסופי על הבמה".
מה שכהן לא ידע הוא שבחירתו כמבצע של השיר עדיין לא הייתה סופית. "ניגשתי לאולפני טריטון בתל אביב, כתבתי עיבוד לפלייבק מצומצם של חמישה כלים, ויזהר הקליט את הדמו", מחדדת הירש. "להפתעתנו בפסטיבל הזמר קיבלו את הדמו לתחרות. מכיוון שיזהר ביצע אותו בצורה מדהימה, החלטנו שהוא גם יהיה הזמר בפסטיבל. בדיעבד זו הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשינו".
להקת הליווי של כהן בביצוע השיר הייתה "אלף-בית": ראובן ארז, ליסה גולד־רובין, נחמה שוטן, אסתר צוברי ויצחק עוקב. "אבניבי" זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והטיס את כהן, מנור, הירש ופמלייתם לתחרות האירוויזיון שנערכה באותה שנה בפריז. "אהוד לא האמין שהשיר יזכה, ולכן הגיע לתחרות בחולצת טי–שירט פשוטה ועם סנדלים לרגליו", מספרת פוקס־מנור. "כשהודיעו שהשיר זכה, הוא היה חייב לעלות על הבמה לבוש בצורה מכובדת. במקרה מי שישב לידו היה יורם רוזנפלד, בעלה דאז של נורית. יורם השאיל לאהוד את החליפה שלו, וזו החליפה שעמה אהוד עלה לבמה".
למעריצי סדרת הלהיט "הלוטוס הלבן" נכונה הפתעה לאחרונה, כשבאחד מפרקי העונה השלישית התנגן השיר בגרסתו התאילנדית.
חי | לחן: אבי טולדנו
ההצלחה של "אבניבי" לא הייתה הפעם האחרונה שמנור פקד את האירוויזיון. ב־1983 הוא עשה זאת פעם נוספת, עם השיר "חי" בביצועה של עפרה חזה. מנור סיפר שהוא בחר לכתוב את השיר כששמע שהתחרות עתידה להתקיים על אדמת גרמניה. יחד עם אבי טולדנו, המלחין, הציעו תחילה את השיר לירדנה ארזי, שבחרה לבצע בקדם־אירוויזיון את "שירו שיר אמן". כשסירבה, פנו השניים לחזה.
"אהוד נדנד לי, כל בוקר הוא היה מתקשר אליי", אומר בצלאל אלוני, מנהלה המיתולוגי של חזה. "יצא שהגעתי עם עפרה לסטודיו של פשנל בדיזנגוף, אהוד ואבי טולדנו היו שם ודיברנו על כך. כששמעתי את הבית והפזמון, אמרתי לעפרה: 'זה השיר'. העניין הוא שלפני שהגענו למפגש, עפרה אמרה לי: לא יעזור כלום, אני שרה רק את 'אמן למילים', שיר שאני כתבתי. כשאמרתי לאבי ואהוד ש'חי' הוא השיר שלנו, עפרה נתנה לי מכה עם המרפק. אמרתי שאני רוצה רק את 'אמן למילים', היא התעקשה. אבל אני התעקשתי יותר".
בקדם־אירוויזיון זכה "חי" בהפרש של נקודה אחת משירה של ארזי. ובתחרות הגדולה הגיע למקום השני. "אהוד ואני היינו מודעים למעמד שבו עפרה נמצאת בגרמניה ושרה שעם ישראל חי, וההצהרה הזו הייתה גדולה יותר מכל התחרות", מציין טולדנו, "זה ההישג האמיתי".
הביתה | לחן: יאיר קלינגר
במלחמת לבנון הייתה ירדנה ארזי לזמרת הראשונה שעלתה להופיע בפני חיילי צה"ל מעבר לגבול. "חוויתי במהלך הופעותיי בלבנון חוויות קשות", מספרת ארזי. "בין הופעה להופעה שמענו על עוד ועוד הרוגים לכוחותינו. זו הייתה טראומה עבורי. כשחזרתי לארץ, שיתפתי את אהוד מנור באותן חוויות".
"אהוד היה צמוד לחדשות, פרץ בבכי כשראה את כוחותינו נהרגים בביירות, והיה מזועזע מכל המראות הקשים", מציינת פוקס־מנור. את התחושות שלו עיבד לשיר "הביתה". "השיר ביטא את התחושה שבערה בנו באותו הזמן", אומרת ארזי, ופוקס מוסיפה: "הוא כתב את השיר הזה מדם ליבו ובסערת רגשות".
את הלחן לשיר כתב יאיר קלינגר שנה קודם לכן. הוא מסר אותו לסילבי ורטאן, זמרת צרפתייה ידועה, שהקליטה אותו. כשחזר קלינגר לארץ, הוא מסר למנור את המנגינה, ששימשה לשיר "הביתה". כשהשיר יצא לרדיו, בתקופה סוערת וכשברקע ויכוח ציבורי לגבי הישארות צה"ל בלבנון, ארזי זוהתה מיד כבעלת השקפת עולם שמאלנית ולא אחת הותקפה על ידי אנשי ימין בהופעותיה. זה לא מנע מהשיר להפוך ללהיט ולזנק היישר אל ראש מצעד הפזמונים העברי. "ההופעות בלבנון השפיעו על הבחירות המוזיקליות שלי מאז ועד היום", היא מספרת.
בשנת 2003 נעתר מנור לבקשת ארזי להוסיף בית חדש לשיר, המתאר את תחושותיו בפרספקטיבה חדשה. הוא כתב בית המתייחס לשברי החלום הישראלי לאחר המלחמה ("השנים חולפות, השנים קוטפות, ואנחנו לא מצאנו עוד מנוחה"). 20 שנה אחרי כן, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ביצעה ארזי את השיר בהופעה מאולתרת בכיכר החטופים, והוא הפך להמנון להשבתם.
אדמה | לחן: יאיר קלינגר
אלבומה התשיעי של עפרה חזה, שיצא ב־1985, נשא את השם "אדמה", על שם שיר מתוכו. מספר המלחין, יאיר קלינגר: "הביצוע הראשון לשיר היה של הזמרת אלסנדרה מוסוליני, שביצעה אותו בפסטיבל טוקיו ב־1980 וזכתה בפרס הכסף. בעקבות הצלחתו זכה השיר לביצועים גם בגרמניה, בשוודיה ובצרפת. כשחזרתי לארץ השמעתי אותו לאהוד מנור, הוא כתב לו טקסט עברי. עפרה חזה ומנהלה בצלאל אלוני שמעו, אהבו והקליטו".
אין לי ארץ אחרת | לחן: קורין אלאל
מאז 7 באוקטובר נוספה משמעות מצמררת לשיר "אין לי ארץ אחרת", שמנור כתב בזמן מלחמה אחרת, מלחמת לבנון. "כשהחיילים נכנסו לתוך ביירות, כשראינו שבכל יום נהרגים חיילים, אהוד ישב ובכה פה", מספרת פוקס־מנור. "זה שבר אותנו ברמות גבוהות. הוא לא יכול היה לשאת את ההרג הזה, אז הוא כתב את 'אין לי ארץ אחרת'".
באותו זמן עבדה קורין אלאל על תקליט חדש עם אריק סיני. היא שלחה למנור לחן והוא שלף את הטקסט, והתאים אותו בשינויים קלים למנגינה. "קורין הגישה את השיר לאריק, אבל הוא לא היה מסוגל לשיר אותו", אומרת פוקס־מנור. "אחר כך הוא הצטער על זה. סיפר שהוא לא יכול היה להגיד 'אין לי ארץ אחרת', כי באותה תקופה הוא לא ממש אהב את הארץ".
אלאל ביצעה את השיר בהופעותיה במשך שנתיים. "השיר היה שזור בנפשו של אהוד והיה חשוב לו שהוא יצא לאור", אומרת פוקס־מנור. "הוא העביר אותו לגלי עטרי, שהסכימה לבצע אותו וכללה אותו באלבומה 'אמצע ספטמבר'. זה שיר שהפך לחלק מהמהות של עם ישראל ואחד השירים שאהוד היה גאה בהם במיוחד".
ב־2021 צוטט השיר על ידי יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית דאז ננסי פלוסי בנאומה במליאת בית הנבחרים האמריקאי. ב־2023 אומץ על ידי אנשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית ומאז הפך להמנון הבלתי רשמי של מלחמת 7 באוקטובר.
הלוואי | לחן: בעז שרעבי
אחרי ההצלחות הגדולות של מנור באירוויזיון, באה נפילה (שעלייה בסופה). זה קרה עם השיר "הלוואי" בביצוע של בעז שרעבי. "אהוד אהב את בעז אהבת נפש, הוא קרא לו 'בעזיקו'", אומרת פוקס־מנור. "בעז היחיד שיכול היה להעיר אותו באמצע הלילה כשהוא כתב לחן. אם מישהו אחר היה מעיר אותו - אוי ואבוי. יום אחד אהוד צלצל לבעז ואמר לו: 'יש לי שיר, תתפור את החליפה - אנחנו נוסעים לקדם־אירוויזיון'".
לשיר איתך | לחן: בעז שרעבי
אחרי שנים שבהן מיעטה להקליט ולהופיע, חזרה שושנה דמארי לקדמת הבמה הודות למעריציה, אהוד מנור ובעז שרעבי. "יום אחד כתבתי מנגינה, הבאתי אותה לאהוד וביקשתי ממנו: 'תכתוב מילים לדואט'", מספר שרעבי. "אהוד ישב מולי, לקח עט ונייר וכתב את השיר. אחרי כן הוא הציע: 'מה דעתך שאתה ושושנה דמארי תשירו אותו?'. קפצתי מהכיסא. נסענו לשושנה הביתה. היא אמרה: 'בעז, מדוע באתם? מה אתם רוצים?'. עוד לפני שאהוד התחיל לדבר היא אמרה: 'אל תדבר, אני מקליטה'". השיר יצא לאור ב־1987, והרעיד את המדינה.
עניין של זמן | לחן: רמי קלינשטיין
כשבערוץ הראשון הפיקו את סדרת הנוער "עניין של זמן", הם רצו שיהיה לה שיר פתיחה שלם, כפי שהיה נהוג אז בסדרות בחו"ל. הבעיה הייתה שלא היה להם תקציב לשיר שלם - רק לפתיח. יפה אורנשטיין, יוצרת ומפיקת הסדרה, החליטה לנצל את הקשרים שהיו לה אז עם גידי גוב, שאותו הכירה כשהפיקה את "זהו זה". "אמרתי לו שאשמח אם הוא יסכים להקליט שיר", היא מספרת. "הבטחתי שאם הוא יקליט, אשכנע את מנהלי החינוכית לתת תקציב. גידי אמר 'בשמחה, אין בעיה, אבל בתנאי אחד: אני רוצה שרמי קלינשטיין ילחין לי את השיר, אני מאוד רוצה לעבוד איתו ואף פעם לא הזדמן לי'".
כך היה. קלינשטיין הלחין ואהוד מנור, שעבד בערוץ הראשון, כתב את המילים. "שילמנו סכום זעום", היא מגלה. "מה שמעטים יודעים זה שבזמן שפנינו לגידי, אביב גפן, ששיחק בסדרה, אמר לי שהוא רוצה להלחין את שיר הנושא. אמרתי לו: 'אביב, בחייך, גידי רוצה את רמי ופנינו לרמי'. אביב לא היה מוכן לקבל את זה. הוא הגיע לחזרה הבאה עם קסטה, שבה הלחן שלו לשיר. לא לקחנו אותו. אז יש לחן של אביב לשיר הזה שמסתובב איפשהו בקסטה".
"עניין של זמן" שודרה ב־1992־1996. "העובדה שהשיר הפך להיות להיט עזרה לקידום הסדרה", אומרת אורנשטיין.
הייתי בגן עדן | לחן: שמעון בוסקילה
השיר שהעביר את שרית חדד ממחוזות המזרחית אל המיינסטרים הישראלי הוא "הייתי בגן עדן", שהוציאה ב־1999 ועד היום נחשב לאחד האהובים והמוכרים ביותר שלה. לא רבים יודעים שמה שנחשב כשיר אהבה הוא בעצם שיר על אובדן וגעגוע. מספרת פוקס־מנור: "בת הדודה האהובה שלי, ציפי גולדשטיין, שהיא כמו אחות בשבילי, גרה עם בעלה עמוס במושב פארן בערבה. עמוס אהב לטוס במטוסים קלים. ב־1997 הוא עלה לטוס במטוס כזה ונהרג. אהוד כתב את השיר לזכרו".
התרעות פיקוד העורף