בין השאר, קורונה, כמה מערכות בחירות, וכמובן 7 באוקטובר והמלחמה הנוראה שעדיין נמשכת. כל אלה מתנקזים לתוך אלבום, של אחד מעמודי התווך של הפסקול המקומי. יש בו שירים טובים וכאלה שלא, אבל הכנות של ארצי וסגנון הכתיבה שלו מספקים, במיוחד למעריציו, את הסחורה.
האלבום, שנע במחוזות הפופ וההיפ הופ, מונה 14 שירים מעולים, חלקם רציניים וחלקם הומוריסטיים, בלדות וגם שירים קצביים. המשותף לכולם הוא הדגש על הפן האישי של היוצרת.
הוא כולל שירים אופייניים לאודיה (“יין ופסטה” ו”חולמת”), יציאות נחמדות ששוזרות בתוכן קלאסיקות ישראליות (“פרפרים” המשלב בפזמונו את שירו של אורי בנאי ו”שאנל אזולאי” שמשלב את “ישנן בנות” של להקת הנח”ל), בלדה ים־תיכונית אמונית (“סיפורי צדיקים” עם בן צור), טרנד שתופס מאוד בתקופת מלחמה זו, ו”מה היית משנה בי”, פופ מצוין שיצרה אזולאי עם אושר כהן ותפור למידותיה.
מיני־אלבומה החדש מונה חמישה שירים אישיים מאוד, ארבעה מתוכם בלדות שוברות לב ואישיות למדי על זוגיות ועל כאב, ושיר אחד קצבי יותר. חמאתי ווקאליסטית מצוינת, וזה בא לידי ביטוי בשירים אלו שחלקם (“אינטרסים” ו”מה עושים בלילות”) יתנגנו כנראה לא מעט בקרוב, והיא מציגה פה את הוורסטיליות שלה כמבצעת.
אלבומה החמישי של להקת הפאנק־רוק המצליחה מרסדס בנד יוצא שש שנים אחרי קודמו. בעקבות הקורונה והמצב החברתי בישראל לקחו חברי הלהקה פסק זמן מיצירת שירים חדשים. כשחזרו לפעול, הם עשו זאת בסיני, שם נולדו שירים שעוסקים בבדידות, בלבול, אשמה, געגוע, בושה, אהבה וערגה.
האלבום שומר על הקו המוכר של הלהקה, ממְשמרות הגחלת של הרוק הישראלי כיום, עם פזמונים מלודיים וקליטים וקולו הכה ייחודי של הסולן גל תורן. במיוחד תופסים את האוזן “טינדר גירל”, “גילטי סטלה” ו”פרש בודד”.
האלבום של הראפר פלד יוצא אחרי שזכה ליחסי ציבור בעקבות הפוסט של פלד בו סיפר שאביב גפן דרש ממנו לגנוז את עטיפתו המקורית שהייתה מחווה לאלבום “אביב גפן 3”. “כאב ודמעות” משלב בצורה מדויקת בין היפ הופ עכשווי למוזיקה מזרחית אסלית, ומהווה מחווה לז’אנר שירי הדיכאון שעליו גדל פלד בנעוריו. יש באלבום שיתופי פעולה עם יוסי עדן (“כאב ודמעות”), מכוכבי ז’אנר הדיכאון של הניינטיז, ספיר סבן (“אנטרטיקה”), כלא 6 (“חייל של הכאב”) ועוד, ואפילו דגימה משירו של אבי ביטר “שחטה” (בשיר “שאכטה”).
התרעות פיקוד העורף