"השיר 'מוכרת לי מפעם' נכתב במקור עבור זמר אחר לגמרי"

חמוטל בן זאב-עפרון חוגגת 70 ומספרת על השנה שטלטלה את משפחתה מכל כיוון: הבת שניצלה מה"נובה", האח שאיבד רגל והאח השני, דורי בן זאב, שהיה מעורב בתאונה טרגית. היוצרת לא מפסיקה לכתוב: "זו שליחות עבורי"

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
חמוטל בן זאב
חמוטל בן זאב | צילום: שלומי יוסף

אם יש דבר שבולט מהרגע הראשון שבו משוחחים עם בן זאב-עפרון, הוא האנרגיה החיובית שלה. חיוך גדול, קול חם, ובעיקר אופטימיות כמעט מפתיעה - בהתחשב בכל מה שעבר עליה בשנה וחצי החולפות. "כשיש ילדים ונכדים, אתה לא יכול להרשות לעצמך לא להיות חזק ואופטימי", היא אומרת. "אני מוקפת בנכדים חמודים שעוזרים לי לשמור על השמחה, יש לי משפחה נהדרת, חברים קרובים, בית כנסת, שיעורי תורה - כל זה ממלא אותי בהודיה על מה שיש. נכון שעם ישראל עובר תקופה קשה. כולנו. אבל אנחנו לא נבהלים ממצב קשה. אנחנו בתוך מצב קשה, וננצח אותו".

את הדקות הקשות של אותו בוקר חמוטל חוותה בכלל בזכרון יעקב, שם היא מתגוררת. היא שמרה על נכדתה - בתה של כרמל - ולא הייתה מחוברת לטלפון: "אני לא משתמשת בטלפון בשבת. בבוקר ההוא הלכתי עם הנכדה שלי לבית הכנסת, כדי לחגוג את שמחת תורה. רצינו לשמוח, לחלק שקיות ממתקים לילדים. ממש לפני תפילת 'יזכור' על הוריי, נכנסה הבת שלי אודליה עם הילד שלה, והוא אמר לי: 'סבתא, הכל בסדר עם כרמל'. וברור - כשאומרים שהכל בסדר, אתה מיד מבין שמשהו לא בסדר".

האופטימיות הזאת נכנסה לשירים שכתבה מאז 7 באוקטובר. "תשעה שירים הוצאתי, כולם עוסקים בתפילה להשבת החטופים ובתקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל", היא מספרת.

בין פריחה לעצבות

ב־1961, כשאביה הוזמן לתיאטרון חיפה החדש, עברה המשפחה לעיר הצפונית. את שירותה הצבאי עשתה בן זאב-עפרון כמורה חיילת, ועם שחרורה עבדה כמלבישה בתיאטרון חיפה. בהמשך עברה ללמוד הוראת אומנות פלסטית: "אומנם מילדות כתבתי פזמונים למגירה, אבל בעיקר ציירתי. כישרון הציור היה בולט אצלי הרבה יותר מהכתיבה, ולשם תיעלתי את מרב האנרגיה שלי. לאט־לאט זה התחלף, כשהכתיבה החלה להתבלט יותר".

גורם לי לקום ולרקוד

שרעבי ובן זאב-עפרון חברים מאז ועד היום. הוא קורא לה "אחותי". יחד כתבו לא מעט שירים, בהם "היה חזק" ו"ציפור חופשית". "אחרי 7 באוקטובר בעז אמר לי: 'יש לי רק מילה אחת - 'אנא', כתבי מזה שיר'. כתבתי את הטקסט, בעז וירון בכר הלחינו ויצא שיר מקסים. אומנם לא היו לו יותר מדי השמעות אבל הוא קיים ברשתות - וזה מה שחשוב", היא אומרת.

"לתת" לא היה הלהיט היחיד שנולד אצל בן זאב-עפרון ב־1984. היה שיר נוסף, "עולה עולה", שהצליח והגיע למקום החמישי באירוויזיון בשוודיה ב־1985 ועד היום מזוהה עם מבצעו, יזהר כהן. "שלמה נתן לי קלטת עם מנגינה שקובי אשרת הלחין וביקש ממני לכתוב שיר לילדים", היא נזכרת. "כתבתי, מסרתי לקובי ושלחנו אותו לפסטיגל. כששלמה שמע את השיר, הוא אמר: 'זה לא הולך לפסטיגל, זה הולך לקדם־אירוויזיון'. הוא רק ביקש שהפזמון ייפתח במילה בינלאומית. המזכירה של שלמה הציעה את 'עולה עולה'. וכך היה".

השגחה פרטית

במרוצת השנים הוציאה בן זאב-עפרון שישה ספרים, שני אלבומי אוסף ומחזות זמר. אחד מהם, "חלם", הועלה ב־2007 בהשתתפות אביה מרדכי ושני אחיה, דורי וערן. היא נחשבת אחת היוצרות הפוריות בתרבות המקומית. "אני חושבת שאני נס", היא מצהירה. "אני עובדת במה שאני אוהבת, כותבת, יוצרת, ומשתפת פעולה עם זמרים ואומנים נפלאים. אני לא מבינה איך הגעתי לקריירה הזו בכלל, רק בטוחה שהקדוש ברוך הוא החליט עבורי את הייעוד הזה. אף פעם לא ויתרתי על האומנות והאמנות. זה הריפוי שלי, זו מי שאני".

תגיות:
חמוטל בן זאב
/
מוזיקה
/
כתבי מעריב סופהשבוע
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף