מדיניות הדגלים מרחיבה אומנם את חופש הביטוי לקהל – אך במקביל, מטילה מגבלות קפדניות על האומנים והמשלחות. על פי התקנון החדש, המתמודדים יוכלו להופיע אך ורק עם דגל המדינה הרשמית שאותה הם מייצגים, בין אם על הבמה, בגרין רום, ברחבת כפר האירוויזיון או בטקס הפתיחה.
דגלי גאווה, דגלי קהילות, דגלי מחאה או אפילו דגלים של חבלי ארץ עצמאיים למחצה – כולם מחוץ לתחום עבור האומנים. כך לדוגמה, נציגת דנמרק, סיסאל (Sissal), שנולדה במקור באיי פארו, חבל ארץ של דנמרק, לא תורשה לשאת את דגל מולדתה על הבמה הגדולה באירופה.
התגובות לשינוי לא איחרו להגיע: אתר PinkNews דיווח בזעם על כך שדגלי גאווה, כמו גם דגלים של קהילות אתניות שונות, נאסרו מהבמה – מהלך שלדבריהם עומד בניגוד לערכי הגיוון וההכלה שאותם האירוויזיון מתיימר לייצג.
באתר Eurovoix סיכמו את השינוי: "הקהל יוכל להניף כמעט כל דגל חוקי, אך על האמנים עצמם ייאסר לשאת כל סמל מלבד דגל מדינתם... המשמעות היא שדגלי מחאה, דגלי סולידריות, ואפילו מחוות אישיות – לא ימצאו את מקומם השנה על הבמה הגדולה באירופה".
האם השינוי הנוכחי יצליח לאזן בין הרצון בחופש ביטוי לבין השאיפה לשמור על האירוויזיון כאירוע מוזיקלי חוצה גבולות? את התשובה נקבל כבר בעוד פחות מחודש, בבאזל.
התרעות פיקוד העורף