התמיכה החשובה הזו באה לידי ביטוי משתי קבוצות המצביעים – שופטים וקהל. בשנה שעברה הרבה נקודות שיפוט התעלמו במכוון מישראל בשל אי הנעימות מקריאות הבוז באולם וחוסר הרצון לקבל איומים במדינתם על ההזדהות איתנו בעיצומה של מלחמה, כשמצבה של ישראל בעולם היה גרוע פי כמה ממצבה כיום. השנה, במיוחד לאור התמיכה הבלתי מסויגת שהתחלנו לקבל מממשל טראמפ, מצבה התדמיתי של ישראל החל להשתפר וכשהנציגה שלנו היא ניצולת מסיבת הנובה – השופטים הבינו שלהעניק לנו נקודות יעבור בצורה יותר טובה וזה אכן ניכר בהצבעה. אמנם לא קיבלנו הרבה נקודות מהשופטים, אבל כן קיבלנו יותר נקודות מהשנה שעברה ומיותר נקודות שיפוט.
גם בקהל גילינו תמיכה בלתי מסויגת בישראל, כאשר כמעט כל המדינות המשתתפות, כולל נקודת הקהל של שאר העולם, העניקו לנו נקודות – מלבד קרואטיה (לא לכעוס, הקהל הקרואטי אולי לא העניק לנו נקודות אבל נקודת השיפוט שלהם כן), ואילו ארמניה ופולין לא ניקדו אותנו בכלל. ובכך ישראל קיבלה ניקוד מכל המדינות המשתתפות בתחרות ומחוץ לה.
אין ספק שהסיבה שישראל קיבלה כל כך הרבה נקודות גם השנה וגם בשנה שעברה היא התגייסות של יהודי התפוצות בהצבעה, הרצת קמפיינים ייעודיים ממומנים ואפילו פניה מגיבורי תרבות נחשבים ברשתות החברתיות (היי גל גדות ושוב תודה), אבל זה כשלעצמו לא היה מספיק כדי להגיע כל כך גבוה, לכן חשוב לקחת בחשבון שזה רק מראה שיש הרבה אנשים שכן מזדהים עם ישראל, רק שאין להם עניין להזדהות באופן פומבי.
הצבעה באירוויזיון היא אישית ואנונימית, ומאפשרת הבעת תמיכה במדינה מבלי הכאב ראש הנלווה לכך. אירלנד שהעבירה דרישה לרשות השידור האירופאי לבחון את השתתפותה של ישראל בתחרות, העניקה לנו 10 נקודות בקהל ומדינות כמו בלגיה וספרד ששידרו שקופית נגד ישראל בתחילת המשדר, העניקו לנו 12 נקודות כל אחת בקהל. חשוב שנזכור את זה בפעמים הבאות שמדינות וממשלות יעבירו ביקורת או התייחסות לא אוהדת כלפי ישראל בזירה הפוליטית.
עוד הפתעות שהיו אתמול הגיעו לידי ביטוי בהבדל בין טבלאות ההימורים למציאות בשטח – בעוד שההימורים מיקמו את שבדיה כזוכה בפער עצום משאר המדינות, היא למעשה סיימה רק במקום הרביעי ואילו אסטוניה שמוקמה במקום החמישי בהימורים לזכייה במקום הראשון, קיבלה את המקום השני אחרינו בקהל וסיימה את התחרות במקום השלישי. ישראל שביום התחרות ירדה למקום השביעי בהימורים הגיעה למקום השני הסופי וניצחה את הצבעות הקהל. גם בחצאי הגמר ראינו פערים משמעותיים כאשר בלגיה שהייתה המועמדת החמישית לזכייה, לא הגיעה בכלל לגמר ומדינות שהיו בטוחים בעליה שלהם לגמר כמו אוסטרליה וקפריסין לא צלחו זאת.
ההבדלים האלה בטבלאות הם לא ההבדלים המשמעותיים היחידים שיש לשים לב אליהם, חמור מהם הם ההבדלים בין הצבעת השופטים לקהל. בכתבה קודמת הסברתי על הפערים הללו כיוון שצוותי השיפוט מונחים לשפוט את השיר על בסיס פרמטרים מסוימים (כמו איכות הקול, מלודיה ועוד) וכך יוצא הרבה פעמים שהשירים המובילים אצל השופטים הם לא שירים שהקהל מתחבר אליהם. הקהל היום מצביע על חוויה ולא על שיר וככה להופעה מעניינת ומיוחדת יש משקל אצלו, לעומת אצל השופטים.
הפער הקיצוני ביותר שניתן היה לראות אתמול היה בניקוד של השיר השוויצרי שקיבל 214 נקודות מהשופטים וסיים אצלם במקום השני, קיבל 0 (!!) נקודות מהקהל בבית, מה שהביא אותו בשקלול לסיים במקום העשירי. זו לא שנה ראשונה שיש פערים משמעותיים בהצבעות, שוויץ היא רק דוגמא מאתמול וקולות רבים בקרב חובבי התחרות ובכלל, קוראים לשנות את שיטת ההצבעה או לפחות להוריד את ערך הנקודות של השופטים מ-50% ל-30%. במצב כזה אגב, ישראל היתה מנצחת אתמול.
המשדר כמשדר היה מאוד אנמי, שוויץ לא יכולה להתהדר באירוויזיון מהטובים שהיו, כאילו לא מספיק שזו השנה עם השירים החלשים ביותר מזה זמן רב, גם המנחות וכן קטעי הקישור והמעבר היו משעממים לחלוטין ומתיימרים לבדר ללא הצלחה. משיכת הזמן של המשדר היתה מוגזמת מאוד, לא ברור למה תוך כדי שלב ההצבעה היה צורך לעצור ולעבור לשידור מהגרין רום (אלא אם היתה בעיה בהצבעה והיה צורך למשוך זמן ובמקרה כזה – נשמח לדעת זאת), הנצחון האוסטרי לא מרים גבות לעומת השנתיים האחרונות ואנשים חיים איתו בשלום והכי חשוב- הראנו לאירופה מי זאת ישראל והם הראו לנו אהבה בחזרה! בשנה הבאה בוינה הבנויה עם נציגות מרשימה לא פחות!