"גם אליי פנה איצ'ה, כי כתבתי כבר שיר או שניים. האמת, בכלל לא חשבתי אז שזה מה שאני אעשה בעתיד. אבל איצ'ה, שהיה קצין החינוך שלי, ביקש ולא יכולתי לסרב. היה לי בבית תקליט של חבורת הקומפניון דה לה שנסון הצרפתית. היה בתקליט שיר אחד שאהבתי מאוד, שכתב להם שארל אזנבור. אז החלטתי לכתוב לו מילים בעברית.
בהמשך זכה השיר לביצועים רבים, בין היתר של להקת הנח"ל.
"כששולה ואבי עמדו ליד פתח הדלת לעזוב, הוציא אבי מכיס חולצתו פתק וביקש שאקרא. הוא שאל מה דעתי לגבי הטקסט. היו אלו מילות השיר 'רוח שטות'. נדהמתי מיפי הכתוב ובווירטואוזיות שבה נכתב השיר במשחק מילים מתוחכם. ביקשתי מאבי רשות להלחין את הטקסט, וכעבור מספר ימים סיימתי את העבודה. למעשה השיר כל כך הלהיב אותי, עד כי תוך דקה וחצי כבר היה לי הלחן והשאר היסטוריה".
"אבי קורן הוא לפיד אור במצעד הלפידים של יוצרי הפסקול הישראלי", תיאר יהורם גאון, שהקליט את היצירה. "בצעדיי הראשונים הושיט לי יד כשלתקליט שעשיתי בהתרגשות גדולה העניק לי בטוב ליבו את 'רוח שטות', שיר לדורות. אין כמו השורות הנצחיות שלו משיר אחר: ‘את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים'. בשני משפטים בודדים, בכישרון מיוחד, תמצת הוויה של ארץ שנלחמת על חייה כל העת".
כשלהקת הנח"ל עבדה על התוכנית ה-21, רוזנבלום, מנהלה המוזיקלי, ביקש מקורן טקסטים לשירים. "הגעתי עם שיר בשם 'שלווה'", הוא סיפר. "יאיר היה מרוצה ושאל אותי כהרגלו: 'איזו מנגינה נשמעת לך מתאימה לטקסט?', אמרתי לו שכתבתי את זה על פי נעימת החליל מהסרט.
מכיוון שהלהקה הייתה מוכרחה כבר לעלות עם תוכנית חדשה, יאיר ניגש לקלידים ושר את השיר שכתבתי על המנגינה ההיא של החליל, ושם לב שהטקסט מתאים בדיוק למנגינה. הוא שאל אותי: 'זכרת בדיוק את המנגינה, מה?'. יאיר קרא לחברי הלהקה והשמיע להם את השיר. נשמעה דממה.
"בהתחלה אבי ניסה לתרגם את השיר לפי הלך הרוח של השיר המקורי, על כמה כיף זה יום ראשון", סיפרה חן, "אבל בישראל יום ראשון הוא די באסה, אז הוא החליט לכתוב בפזמון ‘בוא הביתה'".
חן ביצעה את השיר בכיכר החטופים. "זה היה רגע בלתי נשכח עבורי", היא אמרה. "העובדה שהשיר רלוונטי גם היום ומקבל משמעות אחרת, חזקה לא פחות מזו של השיר המקורי - זו זכות גדולה בשבילי".
"אמרתי לשמואל שהבחור הזה כוכב. אחרי כמה דקות הגיע הנער הזה, שלמה ארצי שמו, שהיה לפני השחרור, ואמרתי לו: 'אתה הולך להיות כוכב!'. הוא היסס ואמר שהוא נרשם לאוניברסיטה והולך ללמוד משפטים. הוא שאל: 'איך בכלל נעשים כוכבים?'. שמואל אמר לו שהוא רק צריך להקליט כמה שירים. הנער אמר: 'מי יכתוב לי שירים? איך מגיעים לזה?'. שמואל אמר שיש לו לחן, ואמר שאני אכתוב מילים, ואז שמוליק נתן לי מנגינה שהייתה לו. נכנסתי עם המנגינה לאחד מחדרי העריכה, התיישבתי שם וישר פרץ לי החוצה כל הסיפור על לשקה ועל יוסקה.
"'כבר יבשו עינינו מדמעות, ופינו כבר נותר אילם בלי קול. מה עוד נבקש, אמור מה עוד? כמעט ביקשנו לנו את הכול', נכתב על לשקה. 'את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים', נכתב על יוסקה. נתנּו את השיר לשלמה שהקליט את זה, והשאר היסטוריה".
"אבי היקר כתב לי את אחד היפים בשיריי", אמר ארצי. "שיר שהפך לנכס צאן ברזל בשירת הארץ. כל חיי הייתי גאה על רגע הכתיבה הנדיר שבו נכחתי של ‘אנחנו לא צריכים' ועל האפשרות לשיר את מילות השיר עם הלחן הנפלא לא פחות. זה היה נס של שיר שלא נס לחו".
"יש סיפור מעניין מאחורי השיר הזה", סיפר מלחין השיר אלדד שרים. "יגאל בשן, שהיה הכוכב הכי גדול בארץ, הגיע אליי כשעוד הייתי בצבא ועדיין בתחילת דרכי. הוא אמר לי: 'בוא נעשה תקליט ביחד'. בשבילי זה הרגיש כאילו נפלו עליי השמיים. יגאל בשן הגדול בא אליי ומציע לי לעבוד איתו? התחלנו לעבוד יחד ונעשינו חברים מאוד טובים. יום אחד הוא אמר לי: 'שמע, יש לי פזמון ואין לי בית'. אמרתי לו: 'טוב, אז נבנה לך בית'. בניתי לו בית, הבית התחבר לפזמון, הלכנו לאבי קורן שכתב מילים, תיקנו קצת, והקלטנו". קורן כתב שבעה שירים לאותו אלבום.
"רעיון גדול, אמרתי. רק יש בעיה אחת: אני לא מכיר את השבת שלך. כי השבת בבית אביך התימני לא כל כך זהה לשבת בבית אבי החילוני. צחקנו המון באותו ערב. כתבתי כל מיני שירי נונסנס על געגועים לשבת בבית אבא ולאורחים שמשחקים קלפים ומבמבמים 'יה בה בה בם בם'. הכרתי הרבה סיפורים של יגאל על הבית והמשפחה שלו, וברגע שהוא רק התחיל לתאר לי את השבת של המשפחה שלו בנחלת יהודה, ידעתי שיש לנו שיר. ולא סתם שיר. בזכותו התקבלתי בזרועות פתוחות אל משפחת הזמר הים-תיכוני".
"כשהייתי אצל יעקב הולנדר, הוא השמיע לי שיר שהוא הלחין ביידיש", שחזרה דותן. "לא הבנתי אף מילה, כי הוריי דיברו בבית יידיש כדי שלא אבין, אבל התאהבתי בלחן המקסים. הבאתי אותו לאבי חברי היקר, וביקשתי ממנו לתרגם עבורי את השיר. אבי תרגם, אני הקלטתי, והשיר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים העברי בקול ישראל.
"לימים, אבי בחר ב'אני חי כעשב בר' כשיר האהוב עליו ביותר מכל השירים שהוא כתב, וביקש שבית אחד מהשיר ייכתב על המצבה שלו: 'חי אני כעשב בר, כמו גלים עלי נהר, כך סופי, מתוק או מר, שיר חיינו הוא קצר'. לאזכרה שהייתה לאבי במלאת שנה למותו, הזמינה אותי שולה חן ושרתי את השיר ליד המצבה, כשהבית מהשיר חרוט עליה".
"דיברתי עם אבי, שהיה חבר טוב שלי, על כך שכדאי שנשלח יחד שיר לפסטיבל שירי הילדים, בייחוד אחרי שבפסטיבל הקודם זכה שיר שהלחנתי במקום הראשון", שחזר מילר. "באותו הערב, כמה דקות אחרי ששוחחנו, אבי כתב את השיר ולמחרת כבר הגיש לי את הטקסט. לאחר שהלחנתי את השיר חשבתי לבדוק אותו על ילדים, אז הלכתי לגן ילדים ליד הדירה שבה התגוררתי אז, ביקשתי מהגננת רשות לנגן לילדים את השיר על הפסנתר הישן שהיה בגן. כשראיתי את תגובות הילדים, הבנתי שזה זה".
"הלחנתי את השיר בסגנון ארץ ישראל הישנה והטובה, באווירה קצת רוסית", הוסיף וייס. "למרות שהוא לא הצליח בקדם הוא התקבל טוב על ידי הקהל וברדיו".
התרעות פיקוד העורף