במליאת 30 יום לפטירתו של אהרן עמרם, מלך המוזיקה התימנית, הלך לעולמו, התיישבו שרה, אשתו של 58 שנה, ובנו לירון לריאיון נוגע ללב עם אבי שושן. בין הדמעות והזיכרונות, הם חושפים את הסיפור האישי מאחורי הגדול - איך התחיל הכל, מה עבר עליו כשגלבי כבש את העולם, ואיך נפרדו ממנו ברגעים האחרונים.
לירון: "אני הגעתי בשבת, ואני בא כזה - הוא היה די רדום כזה, ולא מגיב. ואז אני כזה מסתכל עליו, ואני אומר לו: 'אבא, אני אוהב אותך'. והוא פקח את העיניים ומסתכל עלי, והוא אמר לי: 'אני יודע'. אדם בגסיסה, אחרי הרבה זמן שהוא לא דיבר. ואז אחותי פתאום מתקרבת למיטה, ואומרת: 'אבא, תגיד לי גם משהו, תגיד לי שאתה אוהב אותי, תברך אותי'. ואז הוא מתחיל, הוא אומר לה: 'איילת, אני אוהב אותך, תמשיכי במה שאת עושה, תהיי חזקה, הכל יהיה בסדר'. כל האחים שלי, אחד אחרי השני, הוא פתאום חזר להכרה, והצליח להיפרד אחד אחד. אנחנו היינו בשוק."
שרה: "הייתה לי זכות לחיות עם אדם נדיר כזה, ענק כזה. בחייו, בחוליו, בכל אורך החיים שלנו, הוא לעולם לא טריח, לא מבקש, הכל בא אליו לבד. אני הייתי צריכה כל הזמן להסתכל עליו ולבדוק מה כואב לו. הוא לא יגיד שכואב לו. ביומיים לפני שהוא נפטר, שאלנו אותו: 'אבא, כואב לך משהו?'. 'לא, הכל בסדר'. כל החיים שלו."