שני ה"מחנות" בתוך התחרות מתחילים להתגבש, כאשר מדינות התומכות בהמשך השתתפותה של ישראל מתחילות להצהיר בגלוי על עמדותיהן. שתיים מחמש המדינות הגדולות, איטליה וגרמניה, תומכות, על פי הדיווחים, בתאגיד השידור "כאן", ומתעקשות שלא יעברו בשקט על הוצאת ישראל מהתחרות - אלא אם כן יהיה בסיס משפטי לגיטימי לצעד כזה, אותו טיעון שתאגיד השידור טוען להגנתו.
"כאן" טוענים כי הם עומדים בתקנות ה-EBU (תאגיד השידור האירופי) ומדגיש את עצמאותו העריכתית מממשלת ישראל. נקודה זו הוכרה גם על ידי ה-EBU עצמו בהצהרה רשמית לאחר האסיפה הכללית האחרונה שלה. עמדה זו מבדילה את המקרה של ישראל מזה של רוסיה ובלארוס, שגופי השידור הציבוריים שלהן נחשבו לכלי תעמולה של המשטרים.
אמיר אלון מסר בשידור כי "כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ותמונות מהסכסוך יגיעו לקהל האירופי, יהיה קשה למדינות כמו איטליה וגרמניה להגן בפומבי על ישראל. שתי מדינות אלו הן בין התורמות הכספיות המובילות לתחרות, נמצאות בקשר ישיר עם ה-EBU ותומכות בכאן. אם כאן תגורש, הן איימו גם לעזוב את התחרות - דבר שה-EBU רוצה להימנע ממנו".
אולם באיגוד השידור האירופי הבהירו כבר כי ישראל זכאית להשתתף ולמרות המחאות הרבות, מספר רשויות שידור שאיימו להחרים את התחרות אם ישראל תשתתף כבר אישרו את השתתפותן בשנה הבאה.