"הוא ישב בדירה שלו ושמע בטייפ הקטן את 'איפרכו'. על המקום הוא חיבר את הטקסט. הוא קרא לשיר 'צביה' והשמיע לה אותו בתקווה שזה יחזיר אותה אליו. הוא שר 'צביה, התאכזבתי קשות, לא ישנתי לילות', אבל זה לא עזר". צביה, שהייתה אז בחורה צעירה מחולון, פנתה אל מקייטן בבקשה לשנות את שם השיר. "היא חשבה שלא מתאים שג'קי יקליט עליה שיר רגע לפני שהיא מתחתנת, והוא שינה את השם ל'אלינור'", מסביר קיסר.
בשנת 1979 הקליט מקייטן את "אלינור" בליווי קיסר ושיגרו לתחנות הרדיו - שהתעלמו ממנו. באותה עת מקייטן החליט לטפח את ארגוב, שהיה מגיע דרך קבע להופעות שלו והפך להיות הנהג הפרטי שלו. "באחת ההופעות בבאר שבע, ג'קי ביקש ממני להעלות את זהר לבמה, הקהל התהפנט וגם אני, וכך התחלנו לעבוד", מספר קיסר. "כשזהר שמע את 'אלינור' בביצוע של ג'קי, הוא נדלק וביקש ממנו להקליט את השיר. ג'קי לא התלהב בהתחלה, אבל זהר התעקש. זה בעצם היה שיר הפריצה של זהר ובמובן מסוים ג'קי העביר לזהר את הכתר".
ארגוב הקליט את השיר יחד עם שאר שירי אלבומו הראשון, במשך שעתיים בלבד, במועדון "הברווז" ביפו, עם נגנים שאסף קיסר. ההקלטה הייתה באיכות ירודה, בטייפ ארבעה ערוצים, אך עם המון נשמה. אחד הנגנים בהקלטה היה סטלוס, שהיה כאמור הראשון שניגן וביצע את "איפרכו" בגרסתו היוונית. שמו לא מופיע בקרדיטים באלבום. למה? "רציתי להתפרסם כזמר ולא להיות מזוהה כנגן הקלטות, לכן ביקשתי להשמיט את הקרדיט", הוא מסביר.
כעבור שנה הגיש מדינה את השיר לוועדת פסטיבל הזמר המזרחי. מי שנבחר לבצע אותו היה הזמר ראובן ארז, שהתפרסם אז בעיקר כחבר בלהקת אלף־בית, שליוותה את יזהר כהן באירוויזיון עם השיר "אבניבי". "יוסף בן ישראל (מייסד ומפיק פסטיבל הזמר המזרחי - ד"פ) התעקש שאני אבצע את השיר, מה שלא מצא חן בעיניו של אביהו", מספר ארז.
"האמת היא שאף פעם לא הייתי מחובר לשיר הזה, בלשון המעטה. בפסטיבל הלבישו אותי כמו אלביס, ביקשו ממני להתנועע כמו ג'ון טרבולטה ולרקוד דיסקו לצלילי השיר, כך שזו לא הייתה הופעה שאני בדיוק גאה בה, אבל הייתי זמר בתחילת הדרך, אז זרמתי עם זה".
השיר בביצועו של ארז לא הגיע למקום גבוה, ומדינה הגיש אותו לצלילי הכרם, שהקליטו את גרסתם לשיר. גם ארגוב החליט להקליטו לאלבום הבכורה שלו, עם ריף הגיטרה המיתולוגי של קיסר. "בגלל שבאתי מרקע של רוק'נרול, זה השפיע עליי מאוד בעיבודים", מספר קיסר. "ב'סוד המזלות' לקחתי את פתיח הגיטרה מהשיר 'American Woman' של להקת Guess Who מ־1970, שיניתי לו את הטמפו, וזה בעצם מה ששומעים בהקלטה".
נגר מסר את השיר לזמר יחזקאל מטרי, שהקליט אותו לאלבומו השני "אהבת תימן". "לצערי השיר לא הושמע אפילו פעם אחת ברדיו", אומר מטרי. "הוא הוגש לעורכי הרדיו אך הוא לא עבר פלייליסט. התעלמות מוחלטת".
מי שלא התעלם הוא ארגוב, ששמע את השיר והתלהב. "פנינו למשה נגר, שאישר לנו - והקלטנו", אומר קיסר. מאז זכה השיר לגרסאות כיסוי רבות ואף אומץ במגרשי הכדורגל הישראלי כשיר נאצה שהאוהדים שרים לקבוצה המתחרה. "למעשה עד היום אף אחד לא יודע שזה שיר שלי במקור", אומר מטרי. "הוא היה אמור להיות הלהיט שלי. אין לך מושג איזו תחושת החמצה הרגשתי. עד היום אני מרגיש פספוס בכל פעם שאני שומע את 'מה לך ילדה?' ברדיו בביצוע של זהר".
השיר פתח את הצד הראשון של התקליט "אלינור", והפך לאחד השירים המזוהים עם ארגוב. "זהר הפך את השיר ללהיט גדול הרבה יותר מהגרסה שלי", אומרת נגר. "אומנם פסטיבלי הזמר המזרחי שודרו בטלוויזיה, אבל ברדיו לא השמיעו יותר מדי את השירים. אני לא דחפתי ולא קידמתי את השיר בהופעות, לכן הוא לא זינק. כששמעתי את הגרסה של זהר, וכבודו במקומו מונח, פחות התחברתי לגרסה, כי השיר הפך להיות פתאום מעין 'חפלה תימנית', שונה לגמרי מהגרסה של הפסטיבל. אבל עם הצלחה לא מתווכחים".
בשנת 1980, כשארגוב ליקט שירים לאלבומו השני, פנו האחים ראובני, מפיקיו, אל פזמונאית צעירה ואלמונית בשם סוזי סרנגה, אחותו הגדולה של הזמר שלומי סרנגה, אז רק בת 14. הם ביקשו שתכתוב לשיר טקסט עברי. סרנגה כתבה את השיר "היו זמנים", שהפך לשיר הנושא של האלבום. "מכיוון שרצינו לחסוך כסף על שעות אולפן ונגנים, השתמשנו בפלייבק של השיר של ניקולס וזהר פשוט הקליט שירה, והשאר היסטוריה", מספר מאיר ראובני. לאותו תקליט כתבה סוזי סרנגה גם את השיר "נעלמת בלי מילים", על פי לחן יווני.
"היינו מבלים יחד ושרים", מספר נחום, המבצע המקורי של השיר. "באותה תקופה עבדתי כקבלן ביום, ובלילות הייתי שומר הראש של אהובה עוזרי, חברתי הטובה. יום אחד אהובה אמרה לי: 'שלום, אני רוצה שתקליט תקליט'. אהובה הלכה אל הבעלים של חברת התקליטים גלרון ואמרה לו שהיא רוצה שהוא יוציא לי תקליט".
חובשי ולוי כתבו עבורו את השיר שנקרא "ביום סגריר", הוא פתח את האלבום. "ההקלטה הייתה גרועה ולא הייתי מרוצה ממנה", אומר נחום. "אין פלא שהשיר לא הצליח בביצוע שלי, זה היה סאונד נוראי. זהר משום מה מאוד אהב את השיר, הוא אהב להגיע להופעותיי ולשמוע אותי, וכשהוא חיפש חומרים לתקליט שלו, הוא ביקש את אישורי, כיבד אותי וכמובן שהסכמתי". לימים הוא גם הקליט את הגרסה העברית שחיבר נחום לשיר האיטלקי "Chitara Romana", שהפך בגרסתו ל"כוכבי לילה יזהירו".
בתקליטו של ארגוב נקרא השיר "צל עץ תמר ואור ירח", והקרדיט ליוצרים הוא, כפי שבוודאי ניחשתם - "עממי". לימים זכה השיר לעדנה מחודשת בביצוע מוצלח מ־2012 של קרולינה. ב־2014, בהליך בוררות בראשות השופט בדימוס תיאודור אור, נקבע כי ויינשטיין וקוברין יירשמו באקו"ם כמחברי השיר.
"כשזהר עבד כטייח, לפני פרסומו, הוא היה מחכה לי לפני הופעות בראשון לציון ובתל אביב ומבקש שאעלה אותו לבמה. בהתחלה היססתי, אבל כשהעליתי אותו בפעם הראשונה וראיתי את יכולותיו הווקאליות, התרשמתי ממנו ומאז העליתי אותו בכל פעם כשהוא הגיע להופעותיי. כשהוא כבר התפרסם והיה כוכב, הוא ביקש שאכתוב לו שיר. אמרתי לו שאכתוב לו רק אם יפסיק עם הסמים והעניינים שלו ויחזור להיות זהר הפשוט משיכון המזרח. הוא ביקש וביקש ובסוף כתבתי לו את 'אהבת רעיה רצוני'", סיפר.
מי שהלחין את הטקסט היה אבנר גדסי, אייקון מוזיקלי בפני עצמו. "זהר הביא לי את הטקסט של 'נכון להיום' והלחנתי אותו בוואן טייק אצלי בבית עם הגיטרה", מספר גדסי. "זה פשוט נשפך החוצה. כשזהר שמע, הוא מיד צעק: 'אבנר! תיזהר! זה שלי! אל תיקח לי את השיר הזה!', אמרתי לו: 'קח את זה איתך, תקליט את זה. זה שלך'. וכך קרה".
השיר התפרסם לא מעט בשל סולו הגיטרה של שמוליק בודגוב, אז חבר להקת ברוש המיתולוגית שניגנה בהקלטות. "הסולו נולד כמו שהרבה סולואים שלי נולדו: מהנשמה", מספר בודגוב. "זה עניין של דמיון וחופש יצירתי. היינו מקליטים את המוזיקה עם מי שהיה המעבד המוזיקלי, ננסי ברנדס במקרה זה, וזהר בא לשיר אחר כך. ראיתי אותו גם בימים הטובים פחות, וזה היה עצוב".
"ואז פגשתי את זהר ארגוב, שאמר 'אכבר! שיר בן זונה!'. שיניתי חלק מהמילים, אבל נשאר טקסט שמתייחס לעיוור: 'ומני אז כבו עיניי, כל עולמי חשך עליי'. התמונה של אותו עיוור, מנגן בגיטרה ושר בקול שבור לא הרפתה ממני. השיר הוא ניסיון שלי לספר את הסיפור שלו. לא הבנתי מילה אחת ממה שהוא שר, אבל את המשמעות, את הסבל, הבנתי היטב", סיפר מדינה.
בעיבודו של ננסי ברנדס, שעיצב את הסאונד של ארגוב בשנות ה־80, הפך השיר ללהיט מהרגע הראשון. הוא נכלל באלבומו "נכון להיום" וזכה לגרסת כיסוי מפתיעה של מאיר אריאל.
שני עשורים אחר כך, המוזיקאי משה בן מוש, גיטריסט צלילי הכרם, הלחין בגיטרה שלו מנגינה אבל לא הצליח לסיים אותה. "לא הצלחתי למצוא פזמון חזק", הוא מספר. "כשאביהו בא אליי לעבוד על סקיצות, השמעתי לו את הקטע. הוא שמע והלך. כעבור כמה ימים הוא חזר עם הפזמון ועם הטקסט שלו מפעם. כך נולד השיר".
ב־2017 התגלגלה לידיי הקלטה של השיר "אהבת דלילה", של היוצרת והזמרת זמירה חן. הלחן של השיר היה דומה להפליא לזה של "הפרח בגני". בתוכנית "הצינור" בערוץ 10 בזמנו, שם פרסמתי את הממצאים, הכחישו חן ומדינה כי הכירו את הלחנים זה של זה.
"אביהו הציע לי לבצע את השיר, כי נחשבתי למי שזוכה במקומות הראשונים בפסטיבל", מספר תבורי. "אבל הרגשתי שבע. רציתי לנסות את מזלי בחו"ל. בגלל שעבדתי עם זהר ארגוב והיינו חברים מאוד טובים, אמרתי לאביהו שייקח אותו". מדינה הסכים עם הגרסה הזו, כך פרסם בדף הפייסבוק שלו ב־2017. אבל כעבור שנתיים סיפר סיפור אחר. "השיר נכתב במקור לזהר ארגוב", אמר אז. "זהר לא התלהב ואז פנו לשימי תבורי".
כשתבורי סירב, מדינה חזר לארגוב. הוא ניסה לשכנע אותו לבצע את השיר ושוב סורב. בסוף הציע מדינה פשרה: כל אחד מהם ישלח שיר לפסטיבל הזמר המזרחי, והשיר שיתקבל יבוצע על ידי ארגוב. ארגוב שלח את "שיר פרטי", שהוא חשב שמתאים לפסטיבל, ומדינה את "הפרח בגני". ההיסטוריה ידועה: "הפרח בגני" התקבל, ארגוב ביצע אותו על בימת פסטיבל הזמר המזרחי, וזה היה השיר הראשון שלו שנכנס למצעד הפזמונים השנתי.
ויש עוד מי שטוען שיש לו חלק בעובדה שארגוב ביצע את השיר. "אמרתי לזהר שכל שיר אחר שישלח לפסטיבל לא יהפוך ללהיט כמו שיר של אביהו", אומר המוזיקאי משה בן מוש. כך או כך, לאחר שנבחר המבצע, נכנס לעבודה המעבד המוזיקלי ננסי ברנדס, עולה חדש מרומניה.
"כשהוזמנתי לעבד את 'הפרח בגני', רציתי להוכיח את עצמי, אז שמתי את כל הביצים בשק אחד", מספר ברנדס. "יצרתי עיבוד בומבסטי שהמוזיקה המזרחית לא הכירה, עם אלמנטים מערביים ומזרחיים. אני לא אשכח שכשזהר ארגוב בא עם אביהו לחזרה הגנרלית, ושמע בפעם הראשונה את העיבוד, הוא אמר לי עם דמעות בעיניים: 'יא רומני - אתה אלוהים!".
בשנת 1969 הקליטה את השיר להקת הברנשים של פיאמנטה, שבה מלמד ניגן כחצוצרן. בתקליט ניתן קרדיט ללוין ולמלמד על פי שם העט שבחרו: עמוס יהב ועוזי יהב.
"בשנת 1973 הוזמנתי להקליט כמה שירים לרדיו", סיפר לי הבסיסט והזמר המנוח שמעון (צ'אבי) חתוקה, שכונה "הרצף המזמר", בריאיון שקיימנו ב־2018. "מכיוון שמאוד אהבתי את השיר הזה, בחרתי להקליט אותו. הופעתי עם השיר במועדונים באילת לאורך שנות ה־70. זהר שמע אותי שר את השיר וביקש להקליט אותו, והפך אותו ללהיט".
"באחת ההופעות שלי נכח זהר ארגוב, ששמע אותי והזמין אותי אליו לשולחן. זהר שאל אותי של מי השירים שאני שר, אז אמרתי לו שהם שלי. הוא סיפר שהוא עובד על תקליט חדש ומחפש שירים. אמרתי לו: 'שמעתי את התקליט הראשון שלך וזה נשמע לי כמו תקליט של בכיינים, אני פחות בעניין הזה כי אני יותר בכיוון הקאנטרי־רוק'. הוא ניסה לשכנע אותי ואמר שמשקיעים בו עכשיו באופן רציני ושננסי ברנדס מעבד את התקליט הבא שלו, וסיימנו את השיחה כשהוא ארגן פגישה".
לפגישה הגיע ארגוב יחד עם חברו שימי תבורי. "השמעתי להם כמה מהשירים שלי, וזהר אמר שהוא רוצה להקליט אלבום שלם רק עם שיריי", מספר אביטל. "אמרתי לו שאני מוכן לתת צ'אנס ולתת לו שיר אחד כדי שיקליט ונראה איך זה נשמע. הוא בחר ב'שיר פרטי'. ואז התקיים הוויכוח המפורסם ביני לבין אביהו מדינה על איזה שיר זהר ישיר בפסטיבל, ו'הפרח בגני' ניצח. בהמשך, בין השנים 1983־ל 1982 זהר הזמין אותי לנגן בלהקתו, ואכן הייתי הבסיסט שלו, אבל עזבתי את זה ברגע שהוא נכנס לסמים".
“זהר השמיע לי במהלך נסיעה שיר צרפתי של אנריקו מסיאס", נזכר אשר ראובני, אמרגנו של ארגוב דאז. “הגענו לעוזי, וזהר אמר לו שהוא רוצה שיר על אהבה נכזבת, שהמילה ‘מרלן' תהיה בו מוטיב. כעבור יומיים עוזי שלח לנו את השיר, שהפך ללהיט".
"אחרי שהלחנתי 90% מהשיר, ביקשתי מאביהו שישפץ אותו", אומר בן מוש. "אביהו אמר לי שהשיר לא טוב". בן מוש השמיע את המנגינה לארגוב ולדבריו ארגוב "השתגע". זהר ביקש להקליט את השיר. "אמרתי לו שאביהו טוען שהשיר לא מי יודע מה טוב, אבל זהר התעקש ואמר שהוא מוכרח להקליט", אומר בן מוש. "זהר דיבר עם אביהו, שכתב את הטקסט בהתאמה לסיפור חייו של ארגוב, הוסיף קטע קטן במנגינה והשיר הפך ללהיט הגדול האחרון של מלך הזמר המזרחי".
"הקלטנו את הסקיצה של השיר באולפן של יהודה קיסר", אומר נגר. "זהר היה אז במצב גרוע. היה קשה לו לשיר, אז הקלטנו שורה־שורה על המקום, בלי שהוא למד את השיר. בשירה שלו אפשר לשמוע את הכאב. מצב רוחו היה ירוד מאוד. ההקלטה שיצאה בתקליט היא סקיצה, משום שזהר מת לפני שהספקנו להקליט אותו באולפן. אחרי מותו הפך השיר ללהיט, למרות שההקלטה באיכות מאוד ירודה והוא לא במיטבו".
התרעות פיקוד העורף