זאת אחת הלהקות הכי מצליחות בעולם: אין בה חבר אנושי אחד | דודי פטימר

יש להן מיליוני האזנות מדי חודש, אבל הן לעולם לא ייצאו לסיבוב הופעות. להקות הבינה המלאכותית משנות את תעשיית המוזיקה ומעלות את השאלה הגדולה: האם בעתיד לא יהיו עוד מוזיקאים בשר ודם?

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
להקהת The Velvet Sundown
להקהת The Velvet Sundown | צילום: יח"צ
3
גלריה
זמן הבינה המלאכותית Aventhis
זמן הבינה המלאכותית Aventhis | צילום: יח''צ

בנוסף ל־The Velvet Sundown, חשבון הספוטיפיי הפופולרי של אומן הקאנטרי־בלוז "Aventhis", שנוצר אף הוא באמצעות בינה מלאכותית, רושם יותר ממיליון האזנות בכל חודש. שירו החדש "Mercy On My Grave" הגיע ליותר משני מיליון האזנות בפלטפורמה. למספרים דומים הגיעה גם להקת The Devil Inside, שמתחזקת בספוטיפיי 700 אלף מאזינים ושירה החדש "Bones In The River" הגיע החודש ל־1.6 מיליון האזנות. גם הלהקה הזאת אינה אמיתית.

בניגוד לספוטיפיי, שאינה מחייבת יוצרים לציין אם היצירות שלהם נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ביו־טיוב יש חובה כזו. כך, בתיאור האלבום "Rumba Congo" של הלהקה הלטינית Concubanas, לאחר פירוט הביוגרפיה שלה, שם נכתב כי הלהקה הוקמה בהוואנה ב־1971 והתפרקה ב־1992, יכלו מיליוני המאזינים לקרוא את המשפט הבא: "כל מה שקורה כאן הוא בדיה, אבל מהי האמת? לעזאזל, פשוט תקשיבו!".

המשפט הזה מופיע בכל היצירות בערוץ של Zauret Records. בחצי השנה האחרונה העלה הערוץ לא פחות מ־130 סרטונים של להקות פיקטיביות, עם ביוגרפיות ועטיפות תקליטים מוקפדות, וצבר מיליוני צפיות ועשרות אלפי עוקבים.

על פי מחקר של CISAC (הקונפדרציה הבינלאומית לאגודות יוצרים ומלחינים) שנערך בחודש האחרון, ההכנסות ממוזיקה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית צפויות לזנק מ־100 מיליון דולר ב־2023 לכ־4 מיליארד דולר ב־2028, ולתפוס עד 20% מהכנסות פלטפורמות הסטרימינג. על פי דיווח של שירות הסטרימינג דיזר, מדי יום נוצרים באמצעות בינה מלאכותית יותר מ־20 אלף שירים, שמהווים כחמישית מכלל ההעלאות היומיות. לפני שלושה חודשים היו השירים הללו מהווים עשירית מההעלאות היומיות.

אתר הטכנולוגיה האמריקאי Ars Technica פרסם כי בשנת 2025, שירים של אומני AI זוכים למיליוני האזנות בספוטיפיי, אך את הכמות המדויקת לא ניתן לאמוד מכיוון שהפלטפורמה לא מפרסמת נתונים רשמיים על נתח השמעות של מוזיקה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.

ריקוד המכונה

רבינוביץ': "הבשורה הטובה היא שאנחנו צועדים לעידן חדש, לתור זהב של המוזיקה והווידיאו, כשכל תהליכי העבודה מתקצרים מאוד. זה גם יהיה חיסכון כלכלי. במקום לשכור את שירותיו של זמר מפורסם לפרסומת בעבור סכום של 100 אלף שקלים, למשל, תוכל לשכור לאותה משרה את שירותיה של דמות AI מפורסמת וזה יעלה לך עשירית".

רזיאל: "אני מאמין שיהיו לקוחות שיעדיפו להשקיע בעשייה ויפנו למוזיקאים שיפיקו להם ג'ינגלים עם נשמה. מצד שני, הבינה המלאכותית יכולה לפשט תהליכים קריאטיביים, ויהיו בעלי עסק שיחפשו פתרון זול, ובשבילם זה יהיה אחלה פתרון".

רזיאל, מהיוצרים המוזיקליים הבולטים, משתמש זה חמש שנים בבינה מלאכותית ביצירותיו וכבר יצר שירים עם קולותיהם של דני ליטני, אלביס פרסלי, וויטני יוסטון ויגאל בשן. "אני נעזר בה ולא נותן לה להחליף אותי", הוא מדגיש. "היא כמו החבר שיושב איתך בחדר ואומר לך: 'אחי, אולי תעשה את המהלך המוזיקלי הזה או הזה'. לפעמים היא כמו עוזר הפקה, שנותן לך השראה ורעיונות. אבל אני לא מוכן שהיא תיקח לי את התהליך של יצירת מוזיקה. זה לא יהיה מהנה עבורי, זה לא יהיה כיף לי כמוזיקאי".

לא חייבים כיום להיות מומחים גדולים בבינה מלאכותית כדי ליצור מוזיקה. אפליקציות כמו Suno ,Udio ו־AIva מאפשרות לכל אדם בבית לייצר מוזיקה, מרביתה בחינם, בלחיצת כפתור. "הגרסה העכשווית החדשה של Suno מאוד משוכללת", אומר רזיאל. "זה מצריך אותי ושכמותי לחקור, ללמוד ולהתנסות בכל יום בכל הפלטפורמות כדי להדביק את הקצב".

אתגרים בזכויות יוצרים

לצד ההתלהבות, יש מי שחושש מהמוזיקה שנוצרת בידי בינה מלאכותית. בחודש שעבר חתמו אלפי מוזיקאים בריטים על עצומה שקוראת לפרלמנט לבטל הצעת חוק שיאפשר לחברות טכנולוגיה להשתמש בשיריהם כדי לאמן את מודלי השפה.

"זה טבעי שיש ביקורת", אומר רבינוביץ'. "אבל תעשיית המוזיקה לא יכולה להישאר מאחור. היא חייבת לדעת שהטכנולוגיה לא עוצרת ולהתאים את עצמה. הביקורת העיקרית שלי היא על שימוש לרעה שיכול להתבצע בידי הבינה המלאכותית, למשל לזייף קול ולבצע הונאות, בלי שיש רגולציה או פיקוח של הממשלה על זה".

אחת הבעיות הבולטות בתופעה זו היא היעדר השקיפות. ברגע שהקהל לא יודע אם מה שהוא שומע נוצר בידי אדם או אלגוריתם, התחושה עלולה להיות של הונאה או בגידה, במיוחד כשהמוזיקה נוגעת בזיכרונות אישיים או תרבותיים.

הוותיקים שבין קוראינו בוודאי זוכרים את צמד הדאנס־פופ מהאייטיז מילי ונילי, שזכה בפרס הגראמי והפופולריות שלו הרקיעה שחקים עד שהתברר כי הם לא שרו את שיריהם בעצמם. עד היום האירוע נחשב כאחת ההונאות הגדולות בתעשיית המוזיקה. כיום מדובר בחוסר שקיפות בדרגות הגבוהות ביותר.

"אני מאמין שברגע שתהיה רגולציה בספוטיפיי, ותהיה חובה לציין אילו מהיצירות הופקו ומבוצעות בידי בינה מלאכותית, הן לא יזכו לפופולריות כזו גבוהה", אומר רזיאל. "אני צופה שיהיה סוג של פינג פונג בין האדם למכונה: המכונה תאתגר את המוזיקאים, והם יתעלו עליה, ואז היא תלמד את היצירות החדשות ותאתגר שוב את המוזיקאים, וכך הלאה. כנראה שנראה מהפכה של ממש והמוזיקאים ימציאו את עצמם מחדש".

ומלבד שאלות על יצירה ורגש, צריך לעסוק גם בזכויות וכסף, ובשאלה ששווה מיליונים: מי מקבל תמלוגים על יצירות שבוצעו בידי בינה מלאכותית.

"כלומר", סידס מסביר, "אם יצרת שיר בבינה מלאכותית ומישהו משתמש בו לפרסומת - אתה לא יכול לתבוע אותו, כי אין לך זכויות על היצירה, מהסיבה שאתה לא היוצר - אתה רק נותן פקודה ל־AI. אתה לא זה שיצר את המנגינה, את ההפקה ואת הביצוע. ברגע שאין למישהו זכויות יוצרים על היצירה, אתה יכול להשתמש בה כאוות נפשך".

להקת הבינה המלאכותית ''The Velvet Sundown''
להקת הבינה המלאכותית ''The Velvet Sundown'' | צילום: יח''צ
תגיות:
מוזיקה
/
בינה מלאכותית
/
זכויות יוצרים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף