מותה בספטמבר 2022 הצית את "מחאת החיג'אב" בארצה, מחאה שזכתה להמנון מרגש Baraye ובתרגום לעברית "למענך", שחצה את גבולות איראן והפך סמל עולמי לחופש.
מילות השיר כולן מתחילות במילה "Baraye" - "למען" - "למען השמיים הכחולים, למען הריקוד ברחובות, למען כל הפעמים שבהן פחדנו להתנשק עם אהובינו, למען המבוכה מכיסים ריקים, למען חיים נורמליים... למען אור וחופש למילים, למען כל מי שכבר לא סופרים, ובשבילכם האנשים שמרגישים שקופים"...
"מילות השיר אינן רשימת סיסמאות, אלא תיעוד פואטי ואישי של עם שלם, דרך כאבו הקולקטיבי. זהו שיר של רגש בלתי אמצעי. אין בו מילים גבוהות אלא דמעות פשוטות שנכתבו בשפת העם, אין כאן מטאפורות מורכבות או תיאטרליות. הכוח שלו טמון בתעוזה אישית של מחברו שרווין האג'יפור", היא אומרת.
הביצוע שלה לשיר בליווי של פסנתר שמאפשר לטקסט לעמוד במרכז ולשדר את הכאב בכוונה אמיתית. "ניסיתי להעביר בשירה את שלל התחושות שלי".
עם פרסום השיר נעצר שרווין האג'יפור על ידי השלטונות האיראנים. הוא הואשם בתעמולה נגד המערכת ושוחרר בערבות לא לפני שאולץ לכתוב שיר מחאה נגד ארה"ב.
"זה עורר בי מחשבה ודאגה, כעס, תסכול ופחד שזה מחלחל גם למקומות קרובים אלינו. אנחנו הרי עדים בישראל לתופעות בהן נערות מורדות מאוטובוס בגלל שלבשו גופייה או חולצת בטן. או הסערה שקמה לאחרונה ברשת כשרותם סלע אמרה שהיא אינה מתערבת בלבוש של בתה. מי ישמע מה היא כבר אמרה. ממילא נשים נדרשות לעבור דרך קשה כדי להוכיח את עצמן או להגשים חלומות. לא צריך לרחם עלינו, אבל צריך להבין אותנו. בסופו של דבר לכל אשה יש תקרת זכוכית שהיא צריכה לנפץ".
בשנה האחרונה ברמלי יצחק הייתה בשנת שבתון מהקריירה המקבילה לזו המוסיקלית, כאשת חינוך, המייסדת והמנהלת של בית הספר "ליאור" ברעננה לילדים על הרצף האוטיסטי.
בשנת הלימודים הקרובה לאחר שש שנים כמנהלת "ליאור", היא הוצבה לתפקיד מנהלת בית ספר ממלכתי רגיל. "לאחר 25 שנים בחינוך המיוחד חיפשתי משהו חדש" היא אומרת.