"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך. השארת למשפחה היקרה שלך ולנו דרך. נוח לשלום אבוטבול, תברך את כולנו, את העם שלנו. אנחנו כל כך זקוקים לזה. תלמד עלינו זכות".
"שילוב של חתול רחוב ואינטלקטואל, איש רנסנס אמיתי. חוקר. שאלת, בדקת, חיפשת לדייק את הדרך, השאלה הנכונה. סקרנות בלתי נגמרת הייתה לך לאנשים. שלא לומר בלתי נסבלת. ללכת איתך בקינג ג'ורג' - סיוט. עוד אחד שרוצה לדבר איתך, את זאת מחבק ואת ההיא שואל. רבאק, קבענו לקפה. מגנט של אנשים. מגה טאלנט, הוליווד סטאר כחול-לבן".
"אלון אהוב, כוכב יקר במסע גלקטי מקריית אתא אל העתיד. חותר בתנועה מתמדת, בשמיים אדומים, סוערים ומאובקים. מול רוחות שזורות חול בעיניים. חיפוש סקרני בנתיבים לא נודעים. לא חשוב לאן, התנועה תעשה את העבודה. בדרך נלכדים אנשים, משפחה וילדים, אהבות, אוהבים, סקרנים. אנשים שבאו להציץ בתהייה שלך. מסע נדיר שבסופו הוטלת לים הכחול, נשטפת עם הגלים אל החוף, לנוח. טוס הלאה, אלון אהוב, למסע שלא ייגמר. ואולי בלילה נבחין בשובל האור המטפס בדרכך למעלה למעלה".
התרעות פיקוד העורף