הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות - אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' - נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים - אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש - לא פחות.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר - והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך - אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה - נשאר פה. איתנו.