כבר אין לי כוח ל"סערות", לעצומות, למחאות, לתגובה שכנגד ולשערורייה שפורצת "בעקבות". עוד שערורייה שטוחנת זמנית עמודי חדשות באינסטגרם, במהדורות בשלל ערוצים, ובכל השעות.
מי שרוצה לחשוב שאנחנו מרעיבים או מבצעים פשעי מלחמה, שיחשוב. זו טענה שגויה לחלוטין. רק חבל שהתבטאויות כאלה הופכות לנשק בידיהם של שונאינו.
אורחים בכל מיני תוכניות נוסח "לייב עם פירס מורגן" שולפים ציטוט של אומן, עיתונאי או פוליטיקאי ישראלי שהאשים את צה"ל, את טוהר הנשק, את הכוונות שלנו, ומניפים אותו מול תומך ישראל, שמנסה בשארית כוחותיו להילחם בצונאמי השנאה. "אפילו פלוני, הישראלי הידוע, כתב שאתם…!", יטען רודף לייקים אנטי־ישראלי, אדם שבעברו היה כוכב פורנו או קומיקאי כושל, ושהפך, בזכות שטף המידע וזילות המדיה, לפרשן לענייני המזרח התיכון.
אני כבר עייף, כמו כולנו, מהשערוריות האלו. אחרי שראיתי את מצב החטופים, הכל נראה פחות חשוב. סערה תקשורתית, אוברדראפט, רייטינג, רכילות? הכל זניח. הדבר היחיד שחשוב הוא להחזיר את החטופים הביתה. להחזיר להם ולנו צלם אנוש. זה, והחיילים שנופלים, שנפצעים, שמתאבדים, שנאבקים לשרוד. אלו הדברים המשמעותיים. העובדות הקשות שממלאות את הנשמה.
וברעש הזה, גם הדברים החשובים של עמדי, איש שאני באמת אוהב, נבלעים. הופכים לעוד פרשנות בנהר האינסופי. עוד כותרת לרגע.
התרעות פיקוד העורף