כך מדי שבוע לאורך השנה, הגיעה התלמידה צדקה לשיעור אצל מורתה עוזרי בביתה שבנווה צדק. "אהובה לא אהבה שעונים. כשהייתי באה לשיעור ידעתי מראש שחצי יום הלך, היא משכה את הזמן. היינו שותות קפה מדברות קצת עליה ועלי ואז ניגשות לעבודה".
באחד הימים במהלך שנת הלימוד זכתה צדקה לקבל ירושה קטנה מעוזרי. "באמצע השיעור ככה פתאום, אהובה אמרה 'יש לי לחן יפה בשבילך' ושלחה אותו אלי לוואטסאפ. בבית הקשבתי ללחן שהיא כתבה וניגנה על הבולבול טראנג, הכלי שלה, וזה מיד תפס לי את האוזן", היא משתפת.
את מילות השיר "אור של כוכבים" כתבה סופי צדקה לפני שנים אבל רק השבוע כמעט תשע שנים לאחר מותה של אהובה עוזרי היא משיקה את השיר. "בכל פעם שהבאתי את השיר להפקה משהו לא עבד. הרגשתי שאני לא יכולה לשחרר אותו", מספרת צדקה.
מילות השיר "אור של כוכבים" שכתבה סופי צדקה מספרות את השתלשלות מסעם של אבותינו במדבר ומחברות זיכרון עתיק לעולמנו העכשווי. מבין צלילי המנגינה שכתבה אהובה שומעים געגוע, אמונה, נחמה המשכיות, וגם את הכוח של המוסיקה לאחות בין זמנים לתרבויות.
"אור של כוכבים תלויים מעל מדבר,
צועדים יחדיו בארץ לא זרועה.
ההד עולה, עולה מין ההרים,
רוחות קדים וצליל פעמונים.
בחום הימים ובלילות הקור,
לב בוער כמו סנה באלף מחשבות.
ממרחקים שב עמך לכאן,
מתנער מעפר, מתנער מעפר וקם
והלבנה סובבת גלגלי החלום
רוח הלילה שרה, שרה לשמי מרום.
במעגלים ובתפילות יוקדות,
בין שברי לוחות וסחף האבות.
ממרחקים, שב עמך לכאן,
מתנער מעפר מתנער מעפר וקם".
"גם התחושות הקשות מאז ה-7 באוקטובר והמלחמה, ולפני כן תקופת המחאה, גרמו לשיר לצאת לעולם בעיתוי הזה. האירוע הנורא שקרה ב-7.10 היה כמו נפילת החומות, חורבן הבית, והשואה. אספר לך אנקדוטה: בתקופת המחאה שקדמה ל-7 באוקטובר בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית נשמעו קולות של מסעדנים ואחרים שהצהירו שהם יפתחו מסעדות ב-ט' באב. בעקבות כך כתבתי בקבוצת חברות בוואסטאפ 'בואו נכבד את היום הזה שהוא יום של זיכרון'. אחת החברות עזבה בבוטות וכתבה 'עזבי אותנו מהשטויות הארכאיות האלה. ולמה את מכניסה את הדת לדיון'. ניסיתי להסביר לה שזהו יום זיכרון שלא בהכרח קשור לדת. אבל לא היה עם מי לדבר. ואז הגיע ה-7 באוקטובר , בו הרסו הרגו ואנסו אותנו. הרהרתי באפשרות לשאול את אותה חברה מה היא הייתה חושבת אילו בעוד כמה שנים אנשים יזלזלו ביום הזה, שבעיני הוא אותו דבר. אם לא נזכור מאיפה באנו, לא נדע לאן נלך. בסוף לא כתבתי לה. הלב נשרף על החטופים ועלינו, שנהיינו שבר כלי כמו יהודים אחרי ט' באב והשואה. לכן עלינו לדאוג שאירועים כאלה לא יקרו עוד לעולם ולזכור", אומרת צדקה.
"אני לא מתחברת לשירים של היום. קשה לי עם 'למה הלכת?' מתי אתה חוזר?' יש סכנה בשירים כאלה, כי הם מחזקים את האגו ואת האהבה העצמית. אני מקווה שאני מעניקה למאזינים שלי חוויה אחרת, עם יצירה שיושבת על כתפיהם של מי שקדמו לנו בתוספת משהו חדש".
כיום, במקביל למוסיקה הממלאת את עולמה, סופי צדקה היא גם שחקנית תיאטרון. בימים אלה היא משחקת בשלוש הצגות במקביל. הקומדיה "אני פה בגלל אשתי" בתיאטרון הצפון, "געגועים" בתיאטרון יפו ובמחזמר "לילות ספרד", בתיאטרון שדה. "פעם בכיתי לרואה החשבון שלי שאין לי כסף, אז הוא אמר 'תעבדי יותר'".
שנים לאחר שעזבה את העדה השומרונית סופי צדקה התגיירה "גיור אורתודוכסי" היא מדגישה. "אני מנכיחה את המקורות שלי ואת המקום ממנו באתי. הלא חצי מחיי הייתי שומרונית. הלב שלי פועם בשני המקצבים".
בחודש הבא ימלאו לה 50. "האם אני מוכנה לגיל הזה? לא יודעת. ימים יגידו", היא צוחקת. סופי צדקה היא אמא לבת מנישואים קודמים ולבן מנישואיה הנוכחיים. בתה חן הפכה אותה סבתא לנכדה, כיום בת שנתיים. כן, קוראים לה "סבתא סופי".
התרעות פיקוד העורף