המהלך הזה משדר משהו ברור: בתוך האיגוד יש מי שהחליטו שהמציאות השתנתה ושצריך לקבוע כבר עכשיו האם ישראל תישאר חלק מהמשחק – או תודח בפעם הראשונה מאז החלה להשתתף בתחרות.
מאחורי הקלעים: דוח חיצוני בלי ישראל
התוצאה: דוח שלם הונח על שולחן האיגוד על שאלת השתתפותה של ישראל, מבלי שישראל עצמה קיבלה הזדמנות להציג את טענותיה. בעידן שבו האיגוד מתהדר ב"ערכי הכלה ודיאלוג תרבותי פתוח", מדובר בצעד שמדיף צביעות.
"מגוון דעות חסר תקדים"
בשל כך, הוחלט כי "בהתחשב בכך שהאיחוד מעולם לא עמד בפני מצב מפלג שכזה בעבר, שאלה זו מצדיקה בסיס דמוקרטי רחב יותר – כך שכל החברים יוכלו להביע את קולם".
תגובת כאן 11: "צעד בעל השלכות משמעותיות"
בתאגיד השידור הישראלי לא מסתירים את החשש: "תאגיד השידור הישראלי מביע תקווה שתחרות האירוויזיון תמשיך לשמור על אופיה התרבותי והא-פוליטי. הדחת גוף השידור הציבורי של ישראל, מהמתחרים הוותיקים, הפופולריים והמצליחים לאורך עשרות שנות התחרות, ובייחוד ערב חגיגות ה-70 של האירוויזיון, שקם כסמל לשיתוף, רעות ואחווה - עלול להיות צעד בעל השלכות משמעותיות".
החרמות מתקרבים
בנובמבר הקרוב: מבחן הזהות של האירוויזיון
כעת נותר להמתין לתחילת נובמבר, אז תיערך ההצבעה שתכריע אם ישראל תמשיך להיות חלק מהבמה הגדולה של אירופה. השאלה גדולה הרבה יותר מהאם דגל כחול־לבן יתנופף באולם: מדובר במבחן זהות לאירוויזיון כולו – האם יישאר תחרות מוזיקה שמחברת בין עמים, או יהפוך לכלי פוליטי שבו תרבות נדחקת לשוליים.