"אין לי יומרות להיות זמר, בוודאי לא בגילי", הצהיר מלחין הקלאסיקה "בארץ אהבתי השוקד פורח", בראיון. "אני מלחין כל הזמן, שזה וירוס טוב - ואין דורש. במקום לאפשר לשירים לגלוש ממגרות מלאות, אני מעדיף להקליט אותם בעצמי, אם כי רצוי שזמרים מקצועיים יעשו את זה".
אמריליו נולד בסקופיה, בירת מקדוניה, למשפחה שוחרת מוזיקה. הוריו הכירו במקהלה. אביו אהב אופרות וניגן במנדולינה בעוד שאמו שרה שירי לדינו. כשהגרמנים פלשו ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה, נמלט אמריליו בן התשע עם הוריו לאלבניה השכנה ועלה איתם לארץ ב-52' דרך צ'ילה ואיטליה.
בן 20 הוא עלה לשדות הפלחה של קיבוץ מרחביה וניגן בכינור בתזמורת הקיבוצים ולימים לימודיו באקדמיה למוזיקה העבירו אותו העירה. "לא תכננתי להיות מלחין פזמונים", העיד. "חלמתי ליצור בישראל סימפוניות ואפילו הלחנתי סוויטה לתזמורת לחגיגות העשור למדינה, אבל עברתי לפזמונים, לאחר ששלחתי כתרגיל לאקדמיה את השיר 'עלי גנים', מאת ר' יהודה הלוי, לפסטיבל הזמר והפזמון של 61'".
"ההקפדה על העברית בשירים שאני מלחין הביאה אותי לא פעם אל המשוררים", ציין. "הם יודעים להוציא מהעברית את הדבש לעומת אי אלה פזמונאים שלא יודעים למכור יותר ממשהו כמו 'אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי, מה גם שנראה שכל מי שיודע לנגן שלושה אקורדים בגיטרה חושב שהוא יודע לעשות הכל בעצמו".
כששאלתיו אם ניסה לכתוב גם את מילות שיריו, השיב בחדות: "אף פעם! אם הייתי יודע לכתוב גם את המילים של השירים שאני מלחין, אולי הייתי היום מיליונר". "בעיניי טקסט טוב את השיר", הוא סבור. "אף אם אני בא מהמוזיקה, אני רואה את המילה כלב השיר. מילים טובות הן ערובה לכך ששיר יאריך ימים".
אמריליו נחשב לאחד מהמלחינים הבולטים לשירי להקות צבאיות. "את האיש מן הבקעה הלחנתי ב...פקודה", העיד. "גנדי, הוא אלוף רחבעם זאבי, הורה לי להתייצב אצל חיים חפר, שלשם כתיבת שיר הוא לקח אותו במסוק לסיור בארץ המרדפים. חפר, כששמע את הלחן שהלחנתי לשיר שלו והוא נענע עם הראש, חשבתי שזה בסדר. כשהתקדמתי לעבר חפר, הוא עצר אותי ולא הרפה ממני עד ששרתי לו את השיר ב...מספרים".
"ביני לבין מוני אמריליו הייתה אחוות יוגוסלבים", היא סיפרה. "מוני קלט אותי מיד לאחר תוכנית 'תשואות ראשונות' ופתח בפניי את דלתו ואת לבו, כשבעזרתו התפרסמתי".