"אבל אחרי ההקלטה, אסתי התרחקה", הסביר. "היא לא רצתה לצלם קליפ, לא רצתה לעשות תמונות לסינגל. פתאום מצאתי את עצמי מקדם את השיר לבד. בהתחלה זה כאב, הרגשתי שהיא מתביישת בי או בשיר".
"עם הזמן הבנתי שזה לא היה עניין אישי. היא פשוט הייתה במקום אחר בחיים. בדיעבד, אני אפילו שמח שהקליפ לא קרה. הייתי מאוד בארון אז, ותכננתי סצנות זוגיות על החוף - זה היה יוצא מביך. ולמרות הכל, 'נשימה' עשה בשבילי המון. הוא פתח לי דלתות בתעשייה, גרם לאנשים להתייחס אליי אחרת, והפך לשיר שאנשים זוכרים עד היום", הוסיף.
"אבל מהר מאוד הבנו שהשליטה שלנו מינימלית", שיתף אהרוני. "כבר בגמר ראינו שזה לא מקבל את הצורה שרצינו וכששאלנו - אמרו לנו שזה זמני ושאם נזכה יעשו התאמות לפי הקונספט שלנו. ואז הגיע הניצחון - ופה התחיל הסיוט. פתאום התחילו ויכוחים על כסף, על טיסות, על קרדיט פשוט של יוצר. היינו מוכנים לשלם מהכיס שלנו על הכל, ידענו על מה חתמנו אבל היה לנו חשוב רק להיות חלק מהמשלחת. לא ענייני גרין רום או מימון וכבוד. במקום זה התחיל מסע השמצה נגדנו - שאנחנו חצופים, דורשים דברים שלא מגיעים לנו".
"אבל החוויה הזו הייתה טראומה. זה היה יכול להיראות אחרת לגמרי - השיר היה מצוין, מיכאל מוכשר ברמות, אבל הניהול הפיל הכול. ועדיין - התשוקה לאירוויזיון לא נעלמה. אחרי השובע שהיה לי אחרי הטראומה הזו, היום זה שוב מדגדג. אני מאמין שעוד אייצג את ישראל", אמר בתקווה.
התרעות פיקוד העורף