באחד הרגעים, כשהשמלה שלה נקרעה מעט במהלך אחד השירים, היא רק חייכה ואמרה בקול גדול: "Well, that's real showbiz baby!" - והקהל התפקע מצחוק. זה היה רגע אנושי, אמיתי, כזה שמוריד את כל המחיצות שבין כוכבת בינלאומית לקהל מקומי קטן במזרח התיכון.
אפשר להתווכח על המוזיקה שלה, על התדמית הפרועה או על ההתבטאויות מעוררות המחלוקת שלה לאורך השנים - אבל דבר אחד ברור: אזיליה בנקס לא מפחדת. לא ממבקרים, לא מהפוליטיקה, ולא מהעולם שצופה בה בזכוכית מגדלת. היא אומנית שבאה לתת הכל - לא רק הופעה, אלא הצהרה.
ובערב ההוא בתל אביב, כשהיא עמדה יחפה כמעט, רטובה מגשם ומזיעה מהבמה, אפשר היה לראות בבירור: זו אישה שלא משחקת דמות. היא פשוט היא. בלי מסכות, בלי מניירות, בלי פחד.
"אז נכנסתי לזה לעומק", מסבירה בנקס. "קראתי, למדתי, דיברתי עם אנשים. וגיליתי שציונות זה לא משהו שצריך לברוח ממנו, אלא להפך - משהו שצריך להיות גאה בו. זו מחשבה פרקטית, פשוטה. ויום אחד, כשהבנתי את זה לעומק, אמרתי לעצמי - רגע, אז אולי גם אני ציונית? ואז אמרתי: לא אולי. כן, אני ציונית. ואני אוהבת את זה!".
התרעות פיקוד העורף