כשבן ארצי החליט להקליט מחדש שירים שלו, הוא פנה לכמה מבצעים שהוא אוהב והציע להם להשתתף בפרויקט. הם אמרו לו "נחזור אליך", אבל לא חזרו. "לא התבאסתי", הוא אומר עכשיו, "הם עשו לי טובה גדולה, כי הרעיון הפך להיות לעשות בעצמי את התיקון הנדרש ולא להתקשט בקול של מישהו אחר".
התובנה הזו הביאה אותו להוציא את "פעם", אלבום הכולל 38 שירים, חלקם בביצועים המקוריים וחלקם ביצועים חדשים. "מבחינתי זה לא אוסף שירים", הוא מבהיר. "זה אלבום חידושים. בהקלטות השתתפו אורחים ואורחות, בהם נועם קלינשטיין, דניאל סולומון, ג‘וי ריגר ודנה עדיני, שמבצעת איתי את השיר החדש היחיד באלבום שנקרא 'מיתולוגית'". גם גלי עטרי מופיעה בו, בגרסת הופעה ל"כנראה שאהבתי אותך", שהוקלטה בעבר, ויש גם ייצוג משפחתי: שני בניו של ארצי, לני וגידי, שרים איתו וגם אחיו הצעיר יונתן.
השירים שמלווים את החיים
"בחרתי שירים שלאורך השנים הרגשתי שלא הצלחתי לתרגם לתוכם את הכוונות המוזיקליות שלי ולא נתתי להם ביצוע ראוי ומכבד", הוא אומר. "זה קשור לאיך ששרתי אותם כשהייתי צעיר, ליכולות או לחוסר יכולות של האולפן ולרמת המודעות שלי. את העבר אי אפשר לשכתב, אבל אפשר לקחת שירים שאוהבים ולבצע אותם מחדש. פה ושם שיניתי שורות שאני מובך לשיר כיום".
השיר של מתן אנגרסט
ארצי כבר בן 48, אבל לנצח יהיה בנו של שלמה ארצי. יותר מ־20 שנה חלפו מאז שיצא לדרך עצמאית, אך הוא נחשף לעולם בגיל 11, כשהשתתף בקליפ "תחת שמי ים התיכון" עם אביו. ב־1998 הוציא אלבום בכורה, "חיים משל עצמי", שהגיע בתוך זמן קצר למעמד של אלבום פלטינה, נמכר ביותר מ־50 אלף עותקים והפך אותו ל"תגלית השנה" ולכוכב.
"האלבום יצא כשהייתי בתחילת שנות ה־20 שלי, והוא הצליח מאוד מסחרית, למרות שמה שעניין אותי אז היה בעיקר לשיר את המוזיקה שלי", הוא מספר. "הייתי תמים מאוד, אולי אפילו יותר מבני גילי, כמו אפרוח שבקע מהביצה, ולא ידעתי מה לעשות עם ההצלחה. שמחתי בה, אבל היא בלבלה אותי וטלטלה את נפשי בכל מיני מובנים. מצאתי את עצמי כוכב 'מעריב לנוער' כזה, למשך תקופה קצרה שהתפוגגה בערך לאחר שנה, בעוד שהפנטזיה שלי הייתה בכלל להופיע ב'לילה גוב'".
"המון מהשירים שלו חיים בתוכי"
העבודה המשותפת עם אבא
במשך שבע שנים הופיע יחד עם אביו והשתתף בהקלטות אלבומיו, לא רק בשירה ובנגינה אלא גם בעיבודים של חלק מהשירים, בעיקר באלבום "אהבתיהם". בהמשך הוא הוציא עוד ארבעה אלבומים משלו, וגנז שניים אחרים.
ההפצה הדיגיטלית והעצמאות
"השאלה המרכזית ששאלתי את עצמי היא 'מה התוקף של דברים שפעם היו צירים מרכזיים?', לדוגמה, חשיפה תקשורתית או כוח של חברות תקליטים וכיוצא בזה. כיום, במיוחד בשלב המתקדם של ה־AI, כל אדם עם מחשב, כרטיס קול, מקלדת ומיקרופון יכול להקליט אלבום ולשגר אותו לרשת מיד".
"תחשוב איך זה ייראה בעוד 20 שנים מהיום, אולי בכלל AI יראיין אותי ולא עיתונאי בשר ודם? אני מספר לילדים שלי שפעם לא היו טלפונים ניידים וכשילד יצא לשחק הוא היה קושר אסימונים לנעליים. אולי הילדים שלי יסבירו לילדים שלהם שפעם היו טלפונים ניידים. בתחילת הדרך שלי קיבלתי המון מכתבים מאנשים. עכשיו אני לא מצליח לזכור מתי קיבלתי מכתב שהוא לא חשבון. מצד שני יש לנו כיום צינור בלתי אמצעי להעביר את השירים שלי לקהל וליצור קשר אישי עם מי שמקבל אותם. זו פריבילגיה עצומה שהאינטרנט מעניק למוזיקאים".
אני ילד בעצמי
כשארצי מדבר על הילדים שלו לני (12) וגידי (9), העיניים שלו נדלקות. "הם הדבר הכי חשוב בחיים שלי", הוא אומר, "אני טוב בלהיות אבא ואני חווה את התקופה הזו של חייהם גם במובן של להיות ילד בעצמי, רק בן 48".
התרעות פיקוד העורף