"יום אחד הגיע אל ביתי ביד אליהו בתל אביב עולה חדש מצרפת, בחורצ'יק עם גיטרה שבקושי מדבר עברית", מספר אלוני. "ישבנו אצלי במרפסת, הוא הוציא את הגיטרה וסיפר לי שבדרך אליי, באוטובוס מנתניה, יצר מנגינה. הוא ניגן לי אותה, שתה קפה, אכל עוגה וקם ללכת. ליוויתי אותו לתחנת האוטובוס וכשחזרתי הביתה זמזמתי לעצמי את המנגינה ונולדו לי המילים. הלכנו לאולפן, הקלטנו את השיר וההיסטוריה נכתבה".
"הייתי בארץ אולי חודש, לא ידעתי מילה בעברית", משחזר ברטר. "שלחתי לחברת התקליטים 'פונוקול' סקיצות שלי, הם שמעו ואהבו והציעו לי לכתוב שיר לעפרה חזה, שהייתה אז בתחילת דרכה. ב-1993 הקליטו בהונגריה גרסה הונגרית לשיר שהפך ללהיט יותר ענק מאשר בארץ. אני עד היום בבית משפט מולם על הפלגיאט שעשו לנו".