ב"טיימס" הבריטי מציינים כי בחיפוש אחר מנוחה וריחוק מתעשיית המוזיקה התובענית, עברו בני הזוג לחוות היי פארק המבודדת והבסיסית בהיילנדס הסקוטיים, ליד קמפבלטאון. לינדה ראתה במקום "חופש אמיתי" ו"בריחה", אמצעי למצוא כיוון חדש בחיים ולחשוב על מה שבאמת רצו לעשות, בניגוד מוחלט לחיי הזוהר והלימוזינות של לונדון. הם אימצו אורח חיים פשוט, גידלו ירקות וטיפלו בצאן, כשמקרטני לומד טריקים לגינון.
להפתעתה, פול מקרטני בכבודו ובעצמו ישב במושב הנהג של המיניבוס האדום שבחוץ. הימים הראשונים של הלהקה כללו לינה בבתי מלון דרג' ב', וחוויות יוצאות דופן, כמו פול מקרטני מנקה בעצמו צואת כלב במסדרון המלון, כפי שזכר המתופף דני סייוול. זו הייתה תקופה "קסומה" של בנייה מחדש, שבה שאף מקרטני להפוך את "כנפיים" למותג מוכר ואהוב בזכות עצמו, תוך התמודדות עם ביקורות קשות.
המסע של "כנפיים" הוביל אותם גם לאתגרים יוצאי דופן, כמו הקלטת האלבום "Band on the Run" בלאגוס, ניגריה, בתנאי אולפן מאולתרים ובמהלך עונת המונסונים. מקרטני תיאר את האולפן כחובבני, כשהם נאלצו לבנות תא ווקאלי מארגז עץ ופרספקס. במהלך שהותם שם, חוו בני הזוג גם שוד אלים, כשלינדה הפגינה אומץ לב יוצא דופן כשהתעמתה עם השודדים.
אחד משיאי ההצלחה של "כנפיים" היה השיר "Mull of Kintyre" משנת 1977. פול מקרטני ודני ליין כתבו את השיר בהשראת הנופים הסקוטיים, וצירפו להקלטה את להקת חמת החלילים של קמפבלטאון. למרות חששותיו של מקרטני מהתקבלות השיר בעידן הפאנק, הוא הפך ללהיט ענק ומכר למעלה משני מיליון עותקים, והיה הסינגל הנמכר ביותר בבריטניה עד 1984. ההצלחה הזו סימנה את מיקומה של "כנפיים" כלהקה מובילה בזכות עצמה, שהצליחה "לפצח את הקוד" כנגד כל הסיכויים.
התרעות פיקוד העורף