זו הייתה יצירה גאונית שחיברה בין רוק לפופ, בין אופרה למוזיקה קלאסית, בין דרמה תיאטרלית לחוויה כנסייתית - וגרמה לעולם להבין שמוזיקה יכולה להיות הכול בעת ובעונה אחת.
50 שנה אחרי כן, "Bohemian Rhapsody" ממשיך להדהד. השיר נבחר לשיר המילניום באנגליה, בישראל ובמדינות נוספות, וחצה את רף מיליארד הצפיות ביוטיוב, הישג נדיר לשיר מהסבנטיז.
הכול בראש של פרדי
"הרבה אנשים מתחו ביקורת על ‘Bohemian Rhapsody', אבל איזה שיר אפשר להשוות אליו? איזו להקה לפנינו עשתה סינגל אופראי?", טען בעבר מרקורי בריאיון. "אני חושב שזה מאוד מספק, ונחמד לדעת, שיש שיר שאף אחד לא מבין את המשמעות שלו וכולם מוכנים ללכת רחוק כדי לפענח את המסתורין סביבו. זה בסך הכול שיר מצחיק. לא ניסיתי להיות מופרע בשיר, ה'מופרעות' טמונה בי".
"פרדי ואני לא היינו טובים בעישון, זה לא התאים לנו", סיפר טיילור לימים. "הערצנו את הנדריקס ורצינו להיות טובים כמוהו. רצינו את ההצלחה. באותה דירה צפופה בלונדון שבה בילינו, פרדי נהג לנגן על פסנתר חלקים משירים שכתב, סקיצות, ואחד הקטעים, ‘שיר הקאובוי', מתחיל בשורה ‘Mama…just killed a man', עם המנגינה שהפכה בהמשך לחלק מ'רפסודיה בוהמית'.
המנגינה התפתחה כמה שנים בראש של פרדי לפני שהוקלטה. פרדי, שלא היה אז זמר טוב כל כך בגלל שקולו העוצמתי היה פרוע ולא נשלט, רצה מאוד להצטרף ללהקה שלנו, אבל כבר היה לנו זמר, ולא התלהבנו מפרדי.
הוא לא קיבל ‘לא' כתשובה, הוא היה נחוש להצטרף ולא הפסיק לנדנד לנו. כשטים סטאפל, הסולן שלנו, עזב ב-1970 את הלהקה, בריאן ואני צירפנו את פרדי, והוא הציע לשנות את שם הלהקה ל'קווין'. אז הוא גם התחיל לקרוא לעצמו פרדי מרקורי".
קווין, שכעבור שנה צירפה לשורותיה את הבסיסט ג'ון דיקון, השתפשפה בהופעות במועדונים ובמכללות באזור לונדון, ובשנת 1973 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Queen".
סגנונה אופיין בשילוב סגנונות מוזיקליים שונים, כרוק כבד, בלדות, תזמורות ורגטיים. בין להיטיה באותה תקופה היו "Seven Seas Of Rhye" ו-"Killer Queen". היא הצליחה אז בבריטניה, וייחלה לפריצה אל העולם.
"כל אחד מאיתנו הסתגר בחלל נפרד בחדר החזרות, עבד על כתיבת שירים משלו", סיפר מיי בעבר. "פרדי ניגן על הפסנתר בעוצמה חזקה יותר, בצורה מורכבת ופרועה, וכולנו, מהחדרים שלנו, יכולנו לשמוע את הטירוף הזה, שנכנס בו. היה לו חזון, להכניס קטע אופראי לתוך השיר, והיה מאתגר לראות איך פרדי מעניק לחזון שלו חיים".
ב-24 באוגוסט 1975 נכנסה הלהקה לאולפן בדרום וויילס כדי להקליט את השיר. בהמשך ההקלטות של השיר נעשה שימוש בארבעה אולפנים נוספים. חברי הלהקה סיפרו שמרקורי הכין את השיר בראשו מבעוד מועד והדריך את הלהקה בביצועו לאורך כל התהליך. "עבדנו על הקלטות השיר במשך שלושה שבועות, וזה היה לחלוטין מטורף", סיפר כעבור שנים רוי תומאס בייקר, שהפיק את השיר עם הלהקה.
"נהנינו מכל רגע. זו הייתה במידה רבה בדיחה - אבל בדיחה מוצלחת. הקלטנו את השיר בשלושה חלקים נפרדים. זה היה טירוף מוחלט. החלק האמצעי היה אמור להימשך רק כמה שניות, אבל פרדי הוסיף עוד ועוד ‘Galileo', והמשכנו להרחיב את החלק האופראי, שהלך וגדל. לא הפסקנו לצחוק לכל אורך השיר. זה התחיל כבלדה, אבל בסוף זה היה כבד".
מרקורי, מיי וטיילור שרו את החלקים הווקאליים שלהם במשך 10 עד 12 שעות ביום. בכמה מחלקי השיר נדרשו 180 שכבות קול (Overdubs) כדי ליצור אפקט קולי של מקהלה ענקית.
שטויות מבדרות
"רפסודיה בוהמית" בנוי כמעין סוויטה מוזיקלית עם כמה חלקים ברורים שמשתנים בסגנון, בטון ובקצב. הוא מתחיל בפתיחה של קולות בהרמוניה, ללא ליווי, אחר כך מגיעה בלדה, כשפסנתר ובס מלווים שירת סולו של מרקורי, ולאחר מכן נכנס סולו גיטרה של מיי שמוביל לחלק האופראי המורכב, שבו נשמעות שכבות רבות של קולות, משולבות בתופים, בפסנתר ובכלי הקשה.
החלק הזה, שמלא בדימויים אופראיים, בקריאות דרמטיות ובשמות של דמויות, מסתיים במעבר לחלק של רוק כבד, לפני החזרה למלודיה הפותחת. היצירה מסתיימת בפסקה שכוללת פסנתר ושירה מרובת שכבות.
מילות השיר עוררו פרשנויות רבות, אך נשארו סוד אישי של מרקורי. יש הרואים בהן סיפור על צעיר שרצח אדם בהיסח הדעת ומתמודד עם תחושות האשם. אחרים מפרשים את השיר כביטוי לתחושותיו האישיות של מרקורי, בין השאר בשל אהבה, פרידה, והתמודדות עם זהותו המינית.
מרקורי עצמו, לעומת כל זאת, כינה את מילות השיר "שטויות מבדרות". חלק מהמבקרים טוענים שהן נכתבו פשוט כדי להתאים למוזיקה, בלי ניסיון לומר דבר מסוים.
"מעולם לא דיברנו בינינו על משמעות המילים", אמר על כך טיילור. "גם פרדי עצמו העדיף לא לספר כי הוא חשב שצריך לשמור על מסתורין. חשבנו שהטקסט מגוחך, אבל נהנינו מהטירוף שבזה".
כשהלהקה השמיעה את השיר לחברת התקליטים, המנהלים הביעו חשש בעניין אורכו של השיר, 6 דקות, הרבה מעבר לאורכו של סינגל רדיו רגיל. "הם רצו שנקצץ את השיר, אבל סירבנו", סיפר מיי. "אמרנו להם: ‘זה יוצא במלואו, או לא יוצא בכלל'. בגלל שהם השקיעו הרבה מדי כסף בזה, הם לא יכלו לסרב, והשיר יצא".
השיר, שמרקורי בחר לבסוף לקרוא לו "רפסודיה בוהמית" בהשראת רפסודיות הונגריות שנהג להאזין להן בצעירותו כחובב מוזיקה קלאסית מושבע, הגיע לחנויות ולתחנות הרדיו כסינגל ב-31 באוקטובר 1975, וצעד במשך תשעה שבועות ברציפות במקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי.
בארצות הברית ההצלחה הייתה איטית יותר, אך עם השנים השיר נעשה קלאסיקה עולמית, הסינגל שלו נמכר במיליוני עותקים ובישר את פריצתה הבינלאומית של הלהקה. זה גם היה השיר הראשון שהלהקה צילמה לו וידיאוקליפ, עניין שהגביר מאוד את הפופולריות שלו.
רוב מבקרי המוזיקה בבריטניה נותרו אדישים לשיר החדש, אבל במרוצת השנים שינו את דעתם, כמובן. האלבום של קווין שבו נכלל השיר, "A Night At The Opera", יצא ב-21 בנובמבר 1975 והוא האלבום היחיד של הלהקה שנמצא ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון (במקום ה-231).
התרעות פיקוד העורף