שירי האלבום החדש "שחר: בין סערה לתמימות" הוקלטו בידי שחר (טרואן) מתיאס ז"ל, זמרת ויוצרת שנרצחה באכזריות עם בעלה שלומי ז"ל בביתם שבקיבוץ חולית ב־7 באוקטובר, ועתה הוא יוצא לאור ביוזמת משפחתה וחבריה.
יובל־שני היא פסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בטראומה ועוסקת גם בטיפול זוגי. בבוקר 7 באוקטובר היא טיילה ברמת הגולן עם בן זוגה ובתה הצעירה.
“התעוררתי מוקדם והבחנתי בהודעות נכנסות משחר", היא משחזרת. “היא תיארה את רגעי האימה, החל ממתקפת הטילים, דרך היריות המקיפות את הבית, ועד קול הזכוכית המתנפצת בעת שהמחבלים פרצו פנימה, והביעה דאגה לבנותיה שישנו באותו בוקר במקום אחר".
"החלטתי להניח בצד ככל האפשר את התגובה הרגשית שלי לרצח אחותי וגיסי, ולהתרכז בלהוציא את רותם חי, וכמה שיותר שלם בגופו ובנפשו. כל מי שהיה בקבוצת הוואטסאפ עטף אותו, גם המשפחה שלנו וגם חברים מהקיבוץ. לרותם עצמו יש כוחות מדהימים. מאז החיים שלי השתנו ללא היכר, ההרגשה היא כאילו האיברים הפנימיים שלי הותכו. שתי המשפחות בקשר הדוק ואנחנו חוגגים יחד חלק מהחגים ומתכנסים יחד גם בשמחות, לא רק סביב אירועי זיכרון".
באירוע ב"רימון", שתנחה העיתונאית דנה ספקטור, יספרו בני משפחה ושותפים ליצירה על שחר מתיאס, ומאיה בלזיצמן ודנה ברגר ישירו שירים נבחרים מהאלבום.
“שתי הדנות הן חברות טובות שלי", מגלה יובל־שני. “את דנה ברגר הכרתי בסדנת האקומי (שיטת פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס וגוף, ח"ל). בשעתו, דנה ואני התאהבנו במבט ראשון, אבל המתנתי לרגע המתאים לספר לה שאחותי מוזיקאית. שחר ידעה שיש לי חברה טובה בשם דנה, אבל לא ידעה שזו הזמרת שהיא מעריצה ושאצלה עברה קורס בכתיבת שירים. שלחתי לדנה את הסרטון של שחר שרה את ‘משהו בשגרה’ בחגיגת יום הולדתה בחג סוכות, ואת התגובה הנלהבת המוקלטת של דנה שלחתי לשחר – בלי שביקשתי רשות מאף אחת מהן. שתיהן שמחו, ואני שמחתי ששחר זכתה להכרה שלה. היא כל כך התרגשה. ההודעות המוקלטות האחרונות שיש לי משחר הן של ההתרגשות הזו. אם לא הטבח הנורא, הן היו צריכות להיפגש אצלי בבית, בלהבים, ב־9 באוקטובר, ומי יודע מה היה קורה אחר כך? בסופו של דבר, דנה הקליטה את ‘געגוע חי’, שיר שחברתה הטובה מימי ‘רימון’, אורית דוקלר, כתבה והלחינה".
התרעות פיקוד העורף