ההקלטה התחילה: אריק שר, הנגנים ניגנו, ואני הייתי עטוף בחלום הזה שרק שלא ייגמר. והוא נגמר, מה זה נגמר? התנפץ בקול רם. כי מה שקרה, ש"אלוהים" ללא כוונה רעה כמובן, החליט כפי שקורה לעיתים - שהשיר לא מתאים לתקליט הנוכחי עליו עבד ואולי בפעם הבאה... לא זוכר מי סיפר לי את הבשורה הזו.
אני כן זוכר שישבתי בבית עם הקסטה של השיר שקיבלתי ממיכאל תפוח ושמעתי אותה אלף פעמים. ומאז מדי כמה שנים ניסיתי לברר מה קרה עם המאסטר של השיר, אולי מישהו יודע איפה הוא, אולי יום אחד השיר ייצא, אבל איש לא ידע.