את ההצלחה שלהם בחו"ל הם בעצם קיבלו כמעט מכורח הנסיבות - המלחמה באוקראינה גרמה להם לצאת מגבולות המדינה המוכרת להם ולטייל ברחבי אירופה, תחילה רק עם המוזיקה של הנס צימר - וכעת עם ארבעה פרויקטים שונים.
יעקובנצ'וק: "הנס צימר הוא שם מותג. זה לא רק הוא כמלחין - יש עוד הרבה אנשים שעובדים איתו, והיצע המוזיקה תחת השם שלו הוא רחב - ואנחנו נהנים מאוד לבצע אותה. היא יוצרת מנעד רחב של רגשות בקרב המאזינים - וזה לא סוד שבימינו קשה לגרום לאנשים להקשיב למוזיקה, אז כשזה בא עם משהו פופולרי יותר כמו סרט זה קל יותר. ההופעות שהוא עושה בעצמו הן אנסמבל קטן והופעה קצרה - לקחנו את אותה חוויה והרחבנו אותה".
הוא סיפר לי שהוא גם פגש את הנס צימר בעצמו לפני כארבע שנים, והתזמורת עובדת בשיתוף פעולה מסוים עם המלחין וקבוצתו, בעיקר בשל ענייני זכויות יוצרים.
יעקובנצ'וק סיפר שהוא בעצמו גם חווה טילים ותקיפות מקרוב: "גרתי באוקראינה במהלך המלחמה כשנתיים מאז שהתחילה, אז אני יכול לדמיין מה קרה בישראל, ואני חושב שאני כבר לא מפחד כי זה קרה לי גם - הייתי בלביב ושכרתי דירה שהייתה ליד תחנת הרכבת הראשית. באחד הבקרים תשע רקטות פגעו בתחנת הרכבת - והחלונות בדירה התנפצו. אני זוכר ששכבתי במיטה וחשבתי לעצמי אם כדאי לברוח או פשוט לחכות שזה יסתיים, והבנתי שדברים פשוט קורים בחיים בכל מקרה וזה לא משנה אם אתה חושב עליהם או לא, אז אולי אפשר להתחמק קצת מהגורל שלך - אבל בסוף הוא ימצא אותך".
הוא סיפר שהמצב באוקראינה כמעט דומה למה שאנחנו עברנו בזמן המלחמה: "באוקראינה האנשים מנסים למצוא לעצמם עיסוק ובידור בזמן המלחמה. המסעדות בתי הקפה נשארים פתוחים כדי לקבל לקוחות, וגם בתי הקולנוע, מוסדות התרבות והאופרה פתחו שעריהם לקהל כדי לנסות לשמור על סוג של שגרה. הסתגרות בבית היא בעצם הפסד - וראינו שגם בישראל זה המצב".
יעקובנצ'וק גם סיפר לי על הביקור הקודם שלהם בארץ, בדיוק לפני שנה: "המדינה והאנשים מדהימים. הם עדיין נלחמים והם משיגים תוצאות, אני יודע שזה לא מצב פשוט בישראל אבל אני עדיין ממש אוהב את המדינה ואת האוכל. כולנו זוכרים את ארוחות הבוקר שהיו לנו במלונות - ואחרי זה אמרנו שאנחנו חייבים לחזור לישראל שוב. הקהל עצמו מדהים, יש להם תפיסה טובה של מוזיקה, הם מבינים המון בכל מה שקשור ולנושא וזה יצר אצלנו תחושה טובה".
התרעות פיקוד העורף