ההשראה להקמת התחנה ב-1950 הגיעה מצבאות אחרים אשר עשו במלחמת העולם השנייה שימוש נרחב בתחנות שידור לחיילים, ובמקרים מסוימים גם לאזרחים. כבר 75 שנים שגלי צה"ל פועלת, במהלכן הפכה לאחד מעמודי התווך של העיתונות הישראלית והעניקה לציבור הישראלי שידורי אקטואליה מקצועיים וממלכתיים. היא תחנת האקטואליה השניה המאוזנת ביותר בישראל, עם קרוב למיליון ישראלים מדי יום.
הנימוקים של שר הבטחון לסגירה:
החלטת הממשלה התבססה על עמדת השר כץ שקיבל את המלצות הוועדה שהקים באמצע השנה והגישה מסקנותיה במהירות. היא המליצה לסגור או את מערכת החדשות, או את התחנה. כץ בחר באפשרות הקיצונית.
נימוקי הסגירה הרשמיים כללו טענות של פגיעה בעקרונות צה"ל, עצם העובדה שחיילים עוסקים באופן ישיר באקטואליה, וטענה שיש לתחנה יתרון בלתי הוגן בשוק התקשורת משום שהיא נתמכת ציבורית. נטען שנשללו האופציות של העברת התחנה למשרד הבטחון, או הפרטת התחנה - בשל שהמותג "צה"ל" לא יכול להיות פרטי.
העתירות והמאבק:
זמן קצר אחרי החלטת הממשלה החל המאבק להצלת התחנה. הוגשו מספר עתירות נגד הסגירה- ביניהן מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל והתנועה לאיכות השלטון. אנו נתמקד בעתירת הנפגע הישיר מההחלטה - ועד עובדי גלי צה"ל. הנה כמה נימוקים מתוך עתירת העובדים. שהגישו עורכי דינה: בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רווה: "הממשלה בחרה להורות על סגירת התחנה בצעד חד צדדי, גורף ובלתי הפיך, מבלי שנבחנה משמעותה החוקית של ההחלטה, מבלי שנשקלו חלופות מידתיות, ומבלי שנערך דיון ציבורי או פרלמנטרי ראוי".
עוד נטען: "ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות ועדות מקצועיות קודמות, ובראשן ועדה בראשות מנכ״ל משרד הביטחון דאז, והרמטכ"ל דהיום, אייל זמיר אשר בחנה את פעילות התחנה והמליצה על המשך קיומה במסגרת צה״ל. לא הוצג כל שינוי נסיבות מהותי מאז פרסום מסקנות אלה ולא ניתנה הצדקה עניינית לסטייה מהן".
בעתירה גם עולה טענה של פגמים מנהליים חמורים- לוח זמנים קצר, היעדר שיתוף גורמי מקצוע, ושקילת שיקולים זרים. נטען כי סגירת כלי תקשורת מרכזי -היא פגיעה בשוק התקשורת ואפקט מצנן לביקורת עיתונאית.
השדרן והעיתונאי ג'קי לוי מספר ל"מעריב": "אני בתחנה מ97'. אנחנו העובדים מרגישים כעס ועלבון גדולים. הרעיון שקודם כל טוענים כלפיך טענות מעליבות, כאילו 'אתה מחליש את רוח צה"ל, את החיילים ואת עם ישראל' ואז אחרי שמעלילים, אומרים לציבור שניזון אך ורק מהכפשות אתה 'הנה סגרתי אותם'. התחושה היא שמדובר בנקמנות ברצון להרוויח נקודות בעיני הבייס, באופן לא מאד מכובד, וברצון מתמשך להקטין את השידור הציבורי ואת העיתונות העצמאית והקול העצמאי".
לוי גם מתייחס לקולות נגדיים שטוענים כי בתחנה "שולטים" אנשי שמאל: "לוקחים לוח שידורים של 24 שעות שחלק גדול ממנו מפנה מיקרופון לקול החיילים ומוצאים איזה אמירה של שדר. גלי צהל הייתה פעם תחנה שמאלנית הרבה יותר, אבל היא מודעת כבר הרבה שנים לביקורת, נאבקת בזה בהצלחה רבה. בעשרות השנים האחרונות גלצ הובילו מגמה של גיוון. אני מאד מודאג מהחברים בתחנה שעדיין שאננים שאומרים ש'הם לא יצליחו לסגור את התחנה'. יש פה מגמה נחושה, מסה קריטית בפוליטיקה הישראלית שרואה בסגירה הישג. אני מודאג מאד".
התרגיל של משרד הבטחון?
מהסיבות הללו, עובדי גל"צ הגישו אתמול בקשה לצו ביניים במטרה למנוע צעדים בלתי הפיכים עד לדיון, ונשיא העליון הודיע כי יבחן את הבקשה. במשרד הבטחון דחו בתוקף את הטענה על הקפאת החוזים, הם מסרו בתגובה: "משרד הביטחון לא הוציא הנחייה כלשהי על סיום העסקת יועצים בגלי צה״ל. כבכל שנה, בימים אלה מאריך משרד הביטחון את הזמנות היועצים שמסתיימות בסוף דצמבר 2025. התהליך בעיצומו. החוזים יוארכו עד ל28.2.26, מועד סגירת התחנה".
הסגירה כחלק ממאבק נתניהו בתקשורת שמבקרת אותו לקראת הבחירות
תגובות
משרד הבטחון הוסיף: "בהתאם להחלטת הממשלה והנחיית שר הביטחון, צוות היישום שמונה במשרד למימוש החלטת הממשלה החל בעבודתו. מיקוד הצוות הוא בטיפול באנשים ודאגה לרווחתם".