והזמרת? "אומרים שכאילו נעלמתי, אבל אני פה ואפילו ממשיכה לשיר, אם כי רק להנאתי, בלי הכותרות ובלי הלחץ של גיל 20 להתפרסם מהר. אומנם נגעתי בסוג של תהילה, וזה ברח לי מהידיים, מה שהשאיר אותי בתחושה של פספוס. לכן, כשמזכירים לי שהייתי פעם כוכבת, גם לי זה נשמע מוזר".
החברה של הנטאשות
דרך "קזינו", להקה אחרת שבה הייתה חברה, הכירה ליליה את מחברת להיטיה, הפזמונאית חנה גולדברג. "היה בינינו קליק מיידי. והרגשתי כאילו חנה היא הנשמה התאומה שלי", היא מספרת.
ליליה מודה שהיא רצתה לשיר רוק כבד, "אבל המפיק רונן בן־טל אמר שכאן אין סיכוי להצליח בסגנון הזה, בוודאי לא כמו עם שירים על הגבר באמבטיה".
פרק זמן קצר הייתה הזמרת על הסוס ועד היום שמורים אצלה מכתבי המעריצים מאותה תקופה. "הכל נגמר", היא אומרת. "נשארתי בבית, היה איזה זמן שבו טיפסתי על קירות ואז החלטתי לקחת את החיים שלי ברצינות. בגיל 30 פלוס רציתי להביא לעולם ילדים, ואכן נהייתי אמא בפול טיים ג’וב וכבר לא חשבתי לחזור לשיר. זה לא הולך בלי התמוטטויות ובלי תקופות של דיכאון, מה שלא ראו עליי. למזלי, הייתה לי הכתף של אלי, בעלי".
התרעות פיקוד העורף