25. "מזרח פרוע" - טונה (2021) / "ועכשיו לחלק האמנותי" - רביד פלוטניק (2019)
24. "הראל סקעת" - הראל סקעת (2006)
23. "Shvat" - "טאטרן" (2014)
22. "לא לבד" - חנן בן ארי (2018)
וכשמאזינים לאלבומו השני "לא לבד", אפשר בהחלט להבין את סוד ההצלחה. מצד אחד הוא מכיל את "לא לבד" ו"מה אתה רוצה ממני" - שני שירים השואלים שאלות על אמונה מבלי לערער אותה לרגע, מצד שני יש בו שני להיטים שהם כלל-ישראלים במכוון מאוד: "בשורות טובות" - שמאחל לכולם שהכנרת תתמלא ומצהיר ש"הימין והשמאל כבר מתו, יש רק אנשים", וכמובן - "ויקיפדיה", ההמנון שעל פי הסטטיסטיקה שעכשיו המצאתי מוקרא בכל רגע ב-4 פעולות שונות של הצופים.
21. מי אני חושבת שאני - ליהי טולדנו (2024)
20. רדיו/מוזיקה/עברית - טיפקס (2006)
19. עבודה עברית 2 - אמנים שונים (2008)
אבל יותר ממכונת להיטים, היה זה פרויקט חשוב שביסס והגדיר את הקאנון של המוזיקה הישראלית עד כה. או כלומר, את הקאנון כפי שיוזמי ומבצעי הפרויקט השונים ראו אותו - מצד אחד נוכחות מסיבית של הרוק והפופ של שנות ה-70' עד ה-90' (אשכרה יש כאן שני קאברים שונים ללהקת ה"קליק") ומצד שני שירי "ארץ ישראל הישנה הטובה" שזוכים בעצמם לעיבוד רוקי-פופי (שימו לב כאמור ללהיטים הכי בולטים מהאלבום, כפי שפירטתי למעלה).
18. לזוז - הדג נחש (2003) לקום, לקום, אני מבקש לקום.
17. תביאו בירות - מרסדס בנד (2009)
לפחות עבור הדור שלי, שירים כמו "הבלדה למחלקה להלבשה תחתונה", "איך אני יורד מהעצים" ו"חגים" (ה-MVP של האלבום בפער) נתנו לנו להרגיש לכמה רגעים כמו המאדרפאקרס הגדולים בעולם. חוץ מזה, יש בו שיר נסתר שאפילו לספוטיפיי לא הגיע (חפשו "בלדת רוק"), אז זה כבר נקודת בונוס.
16. טרילוגיית "רדיו שטח" - פאר טסי (2022-25)
15. חגיגה - שרית חדד (2004)
14. שכול וכישלון - הבילויים
כמעט ובחרתי באלבום הראשון של "הבילויים", אך "שכול וכישלון" נבחר לבסוף גם כיוון שמדובר באלבום שלם יותר ומגובש יותר, וגם כי, ותקנו אותי אם אני טועה, אני לא מצליח לחשוב על עוד אלבומים ישראלים שהם כה חתרנים, עוכרי שלווה, אפילו מרושעים לעיתים, ובו זמנית גם כה מהנים להאזנה.
13. נקודה טובה - שולי רנד (2008)
על שלושת האלבומים האחרונים של העשיריה השניה, אני אוהב לחשוב כ"אלבומי המשבר" - אלבומים שמתעדים ומשקפים רגע של מפנה בחייו של המוזיקאי, משבר מתוכו צמח.
12. עומד על נייר - אביתר בנאי (2005)
11. בסוף מתרגלים להכל - דודו טסה (2009)
10. האור והצל - סאבלימינל והצל (2002)
9."שוטי הנבואה" - שוטי הנבואה (2000)
כמה חודשים לאחר צאת האלבום הזה פרצה האינתיפאדה, וכלום כבר לא יהיה יותר פנאן. אפילו "השוטים" הוציאו אלבום שני כבד ורציני בהרבה (ויפה לא פחות). דווקא במציאות כזו, כיף לגלות שהאלבום עומד במבחן הזמן, גם כסמל לישראל שהייתה פעם אחרת (ואולי עדיין יכולה?).
8. "ימים של שקט" - לולה (2000)
אתם כנראה מכירים רק את שיר הנושא האלוהי של האלבום הזה, שמלווה אותנו ומעניק נחמה בכל אסון או מלחמה מאז יציאתו (ולא שחסרים כאלה). מה שאתם לא יודעים הוא שמאחורי "ימים של שקט" מסתתר אלבום שהוא בגדול הגרסה הבוגרת של "הכבש השישה עשר" (ואני מודע לאילן הגבוה עליו נתלתי כעת). יצירה מיוחדת, מלאת דמיון, לעיתים מרגשת ולעיתים משונה ומצחיקה, שגם מתאימה בול להאזנה חורפית.
7. תרגיל בהתעוררות - שלומי שבן (2014)
6. החיים קצרים מדי וארוכים נורא - איה זהבי פייגלין (2020)
היא כותבת ללא פילטרים ובאותה מסירות על התקפי חרדה, פרידות ושיחות מטומטמות במסנג'ר. ואז אחרי כל הדיכאון, האלבום מסתיים בשיר "מגיע לי טוב'", שיר פשוט לכאורה, אך כזה שבזמנו גרם לי להבין שאולי, באמת, מגיע לי טוב.
5. עזרה בדרך - נעם רותם (2007)
4. בואו לפני - ג'ימבו ג'יי (2017)
אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שבה שמעתי ברדיו את "תזכרי" ורצתי ליוטיוב להבין במי מדובר. משם קשה היה לא להתאהב בראפ האינטליגנטי, המשכיל ועמוס הרפרנסים אך גם המקורקע והשורשי של ג'ימבו - מהאנשים שהם קודם כל בטוח אחלה גברים. בין אם זה ב"עזבנו את תל אביב", ב"אותי לא יחטפו" המצמרר בדיעבד, או כמובן "עשיתי" הויראלי באופן כה מוצדק. מאז אלבום הבכורה ג'ימבו התבגר והתברגן, וכולנו גם השתננו ללא היכר, אבל הזיק הזה של הכישרון בוער בו בכל אלבום מחדש.
3. 2023 - איה כורם (2016)
2. לא יפריד דבר - דני סנדרסון (2009)
1. קובי - הדורבנים (2003)
ובמקום הראשון - הלהקה שהשיבה את הדיסקו, שהוציאה אותנו לרקוד, שהוכיחה שדווקא מאוד בא לנו לשמוע. אלבום שהוא ריכוז כמעט חד-פעמי של כישרון, תעוזה וגרוב.
התרעות פיקוד העורף