ב־23 באפריל 1943 פרסמה לאה גולדברג בעיתון דבר את השיר “על האשם", שנפתח במילים: “ונדע כי אשמנו מאוד, כי היינו עדים למותו המכוער של עולם שאהבנו כל כך, כי כבד מדמעות אבלים, מלילות נדודים, כבד דמכם הנשפך".גולדברג כתבה את השיר בעקבות מלחמת העולם השנייה.
מחמאות על הדרדסים
קול המחאה של אביב בוקע בשירים החדשים שהקליט לאחרונה. בנוסף ל"על האשם", הוא הוציא את “מלכות ההמון" ו"כל המילים", שני שירים שעושים פרפראזה בנוסח בועט ללהיט הדגל שלו מהסיקסטיז, “מלכות החרמון". “אני מאמין שאמן צריך להשמיע את קולו במחאה, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא בשירים", הוא מסביר. “אני לא יודע עד כמה אמנות משפיעה, אבל בטוח שיש לה חלק בשמירה על הדמוקרטיה".
אביב (79), מצחיק וחד כתמיד, מציין בימים אלה 60 שנות קריירה שהחלה בשנת 1965, עת התגייס ללהקת פיקוד הצפון. הוא השתתף בתוכניות “שמח בצפון", “כל הכבוד" ו"על הרמה" וקנה את עולמו כסולן הלהקה בשיר “מלכות החרמון", המנון רומנטי שכבש את הלבבות בימים שאחרי מלחמת ששת הימים ונבחר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל.
“’מלכות החרמון’, שכתבו יובב כץ ואפי נצר, היה השיר שהוליד את הקריירה שלי", אביב מספר. “זו הייתה הפעם הראשונה שבה עמדתי סולו על הבמה. הבמאי שמעון ישראלי התעקש שאשיר את השיר הזה לבד, כי זה שיר רומנטי שחייל שר לאהובתו. שמעון יעץ לי לשים את הידיים בכיסים בזמן שאני שר, ומאז, בכל פעם שאני מבצע את השיר אני עושה זאת. לא שיערתי שהשיר יהפוך ללהיט כזה ענק. עד היום שרים אותו".
עם שחרורו מהלהקה הצבאית ככוכב עבר אביב מעיר הולדתו חיפה לתל אביב והחל להתערות בתעשייה: הוא השתתף במופעים ובמחזות זמר (“איי לייק מייק", “הלו דולי", “חכם וכלה"), הקליט שירי סולו (“פרחים", “שיר ערש", “אני מרגיש כמו אריה") ושיחק בסרטים (“קזבלן"). “הרגשתי שאני חי את הייעוד שלי", הוא מעיד. “עבדתי המון, הגשמתי את עצמי כשחקן וכזמר, ואפילו זכיתי להופיע יחד עם בעז שרעבי ב'אולימפיה' בפריז, שם פגשנו במייק ברנט, שהכרתי עוד מחיפה.
“באותן שנים גם הופעתי בים של הצגות ילדים, לא מעט עם ציפי שביט ודודו זר. ילדים הם הקהל הכי טוב בעולם ומאוד אהבתי את זה. עשיתי בין היתר את ‘קריוס ובקטוס’ עם דובי גל במשך 25 שנים, ‘המפוזר מכפר אז"ר’ עם טמירה ירדני, ‘אלוף בצלות ואלוף שום’ עם מוני מושונוב, חנה לסלאו ודני ליטני. השתתפתי בתוכנית הטלוויזיה ‘רחוב סומסום’, ואז, גם בזכות שפרירה זכאי המופלאה, פיתחתי קריירת דיבוב ודיבבתי בין היתר את קונדסון ודרדסבא ב’דרדסים’. עד היום אני מקבל מחמאות על הסדרה הזו".
לאורך הריאיון אביב זורק בדיחות וצוחק, אבל כשהשיחה מגיעה ליחס לאמנים ותיקים, החיוך נעלם. “אני מדבר רק בשם עצמי", הוא אומר. “השירים שלי לא מושמעים בכלל, להוציא את ‘מלכות החרמון’. למען האמת, זה מתסכל. בנושא המחיה של האמנים הוותיקים המדינה לא עושה מספיק. לא שמים לב לגיל שלהם. לוח ההופעות שלי ריק מאז 7 באוקטובר. לא פונים אליי, וחבל. לצערי, אני עדיין לא מספיק יודע לשווק את עצמי. הייתי רוצה לשחק בהצגה או בסדרה, או להופיע. אני עדיין מסוגל לשיר, לשחק ולהצחיק, אבל לא מזמינים אותי".
התרעות פיקוד העורף