האלבום נכתב וחובר לא מתוך האירועים עצמם, אלא מתוך החיים אחרי השקט - חזרה לבית הקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה, שמונה חודשים לאחר הפינוי, בשגרה שמושפעת מאיום מתמיד, מלחמה, טראומה וזיכרונות שעדיין צורבים. זהו אלבום אישי וחשוף, אך לא נאיבי: הוא מספר סיפור פרטני של משפחה צעירה, אך נטוע עמוק בתוך הסיפור הישראלי הרחב של השנתיים האחרונות, ומצליח להפוך חוויה אינטימית לדיון על קיום, אמונה, אחריות ואהבה.
הפתיחה עם "מאז שזה קרה" מציבה את הטון. השיר הוא תיעוד ריאליסטי של השינויים במרחב הפיזי והחברתי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, תוך התייחסות לתיירות השכול ולעובדות היומיומיות של חיי העוטף. הברון מצליח להפוך את חוויותיו האישיות למעין עדות קולקטיבית, שמחברת בין תחושת האימה לבין רגעים של קריצה והומור דק. ההפקה של איציק פצצתי משלבת גיטרות, קלידים, סקסופון וכלי הקשה חיות, ובכך יוצרת מרחב צלילי שמכיל גם כאב וגם חמלה.
"תודעת שירות" ו"מפרש לבן" מדגימים את היכולת של הברון לעסוק במציאות הקשה ביותר - ציוד צבאי, חיילים, סבל ואובדן - ולהפוך אותה למוזיקה שמציפה שאלות קיומיות, תוך שמירה על מתח רגש יומיומי שמצליח לרתק את המאזין. "מפרש לבן" נתפס כמנון תוכחה מודרני, שמחזיר אותנו אל ההשלכות האישיות של טראומה לאומית.
"הכל טוב" אינו רק אלבום - זו הצצה לאדם, למשפחה ולחברה, שמראה כיצד ניתן לשרוד, לאהוב וליצור גם תחת אש. הוא מציב את ג'ימבו ג'יי כאחד היוצרים הבולטים במוזיקה הישראלית המודרנית, שמצליח להפוך מציאות קשה לחוויה אמנותית שכוללת עומק, פגיעות ואופטימיות, ומזמין את המאזין להיות חלק מסיפור אישי, אך גם קולקטיבי, של חיים תחת אתגרי הזמן שלנו.
התרעות פיקוד העורף