באחת ההופעות, במוזיאון ארץ ישראל, עמדתי על הבמה מאחורי הקלעים ביחד עם סשה ארגוב, כשמתי כספי עמד על הבמה ושר. הצצנו מאחורי הווילון וסשה אמר לי על מתי: "נו, הוא גאון".
אני שומע שירים ברדיו כל השנים, יש שירים יפים, יש שירים פחות יפים. אבל על שירים של מתי כספי אמרתי בדרך כלל "הוא גאון". התפעלתי איך הוא הגיע למהלך המוזיקלי הזה. כשאתה שומע את מתי כספי אתה אומר "הוא גאון".
האינטואיציות שלו היו מטורפות. אני שומע שירים של כל מיני מפורסמים ואומר זה שיר מאוד יפה, אבל כשמתי התחבר לשירים של אהוד – היית שומע שיר של מתי ואומר "איזה גאון".
מתי היה אומן של אומנים. לא היה מלחין וזמר שלא העריך והוקיר אותו. מתי זכה בחייו. מתי היה די מופנם, די שקט, אבל ה"פוקר פייס" הולידו בדיחות. כשנפגשנו, בדרך כלל סביב ענייני עבודה, הוא תמיד היה איש שאומר על כל מה שבליבו. מתי היה דמות נדירה. השירים הגאוניים שלו ייזכרו לדורות. זו גדולתו של אומן, אנחנו באים והולכים מהעולם, אבל היצירה נשארת.
התרעות פיקוד העורף