בחירת האמנים לא הייתה מקרית; היא סיפרה את סיפורו של אלון, "ילד פלא" שלמד לדבר דרך הקלידים ועיצב את פסקול חייו דרך יצירה ישראלית מגוונת. הסגנונות השונים על הבמה שיקפו את אישיותו יוצאת הדופן של אהל, ולאחר מסע רוחני שעבר, הוא התיישב לצד פסנתר הכנף וליווה את גיבורי ילדותו בהתרגשות שלא השאירה עין אחת יבשה בקהל.
"להיות כאן איתכם זה הניצחון שלי, שלנו, והחזרה שלי לחיים", שיתף אהל את הקהל בתחושותיו. הוא סיפר כיצד המוזיקה החזיקה אותו ברגעים הקשים ביותר: "בשבי, המוזיקה הייתה חלק ממי שהייתי. דמיינו שתמיד יש לכם מנגינה שמתנגנת בראש; אני הייתי מדמיין את הקלידים ומנסה לשמוע את הצלילים שוב ושוב".
סיפורו של הפסנתרן המחונן הוא לא רק סיפור גבורה הירואי, אלא סיפור על אמונה חזקה, התקרקעות והליכה עיקשת אחר החלום. אהל מעיד על עצמו שלפני המאורעות הוא עדיין לא ידע מי הוא או מה הוא רוצה לעשות בחייו, אך כשצופים באצבעותיו נפגשות עם הקלידים הלבנים ומדלגות עליהם בקצב מסחרר, ניכר שהן ידעו לפניו - מדובר באמן מחונן שחזר ליצור את מנגינת חייו.
התרעות פיקוד העורף