עוד מוסיפה: "שמחתי על הזכות. הקלטנו בחדר שלו בבית, בתנאים מאוד מצומצמים. "ממש התחברתי. מתי תמיד אהב מאוד פשטות, טבעיות וזרימה טבעית של השירה. הרגשתי אפילו שאני, ממרום גילי, עוד לומדת ממנו. הוא היה איש מאוד נחמד ומלא הומור, וזו הייתה חוויה לעבוד איתו, ללכת איתו יד ביד אל עבר הצלילים ולהיכנס לעולם שלו".
"לאורך כל הדרך אני מרגישה את החיבור הזה, של המוזיקה ללב, תהליך התפתחות מתמיד שאני נמצאת בו עד היום. אני שמחה בדרך שעשיתי כי אני מרגישה שזו דרך חיים. לא אייפה את המציאות, היו לי גם קשיים ובעיות, ולא הכל זרם כל כך חלק, אבל כל דבר שקורה הוא חלק מהתפתחות, גדילה וצמיחה, ולכן אני שלמה עם הדרך שעשיתי", אומרת אהרון.
שלומית אהרון מעידה שהמוזיקה סייעה לה מאוד בתקופת המלחמה. "היא הצילה אותי. למזלי, המוזיקה מאוד מחזקת אותי ברגעי משבר. היא ריפאה לי את הנפש, והבנתי כמה היא מחזקת גם את הקהל. הופעתי המון בפני מפונים, ונוצר שם חיבור שונה עם הקהל כי פתאום נאלצתי לשאול את עצמי איך לגשת לקהל: לשיר שירים משמחים? מנחמים? מה יהיה נכון? גילינו, הקהל ואני יחד, את השילוב המדויק, וזה אפשר לי לעבור את התקופה הזו. אני חושבת שתהליך הריפוי עדיין נמשך. עד עכשיו אני מרגישה על הבמה את האיחוד ואת הגורל המשותף של כולנו, ומנסה להמשיך לנוע ולהתחבר לנשמה".
התרעות פיקוד העורף