יש משהו מעט טרגי בהורוביץ ובקריירה שלו. כמה שהוא מוכשר ככה הוא מפוספס אצל הקהל הרחב. זה בלט מאוד אצל הקהל בהופעה אתמול - האולם אמנם היה מלא, אבל נדמה שהנוכחים פשוט לא הכירו את רובם המוחלט של שורת השירים היפים כל כך שהונחו בפניו (מלבד הלהיטים הגדולים).
ההופעה מסתיימת, כמובן, ב"יאללה ביי" שסוף סוף גורם לקהל לשיר בהתלהבות, ואני מצלם את הקטע המרכזי מהשיר למישהו שהיה צריך לשמוע את המילים הללו. יופי של ערב, ועכשיו אפשר לנסוע הביתה ולהיזכר בכמה אוצרות מהדיסקוגרפיה שלו שרק אלוהים יודע למה לא התפוצצו. שירים כמו "שירו של משה", "תוצאות הבדיקה" וגם שיר הסיום של האלבום "רנה" - "צל מוצל", עם משפט הסיום הרלוונטי עד כאב "אני רוצה להאמין על הדברים שעליהם גדלתי, חיוך מתוך חיבה, שאין מאחוריו סיבה".
התרעות פיקוד העורף