לאורך הריאיון, שישראל אף "ציווה" עליי לתייקו בארכיון דודיפדיה, הפרויקט שלי לתיעוד הזמר העברי, לא יכולתי לחוש שהאיש חולה, או שאינו חש בטוב. מבחינתי, זו הייתה שיחה רגילה בין מעריץ ובין אגדה מוזיקלית - לא רק בזכות הרזומה הבלתי רגיל של ישראל, אלא גם משום שהתייחס לכל אפיזודה מוזיקלית בחייו כאל יצירת מופת. הוא זכר כל פרט, כל שנייה, באולפן ומחוץ לו.
"זו הייתה חוויה של פעם בחיים. בזכות 'עוזי והסגנונות' הגעתי בפעם הראשונה ללונדון. ראיתי שם את כל האמנים הגדולים בהופעות חיות, הופענו במועדונים, והשיר שלנו,Morning Train, הגיע למקום גבוה במצעד הפזמונים הבריטי. הרגשנו את החלום מתגשם. תבין שהגענו משום מקום, מתל אביב, לבירת המוזיקה העולמית", סיפר ישראל.
חיבור משמעותי במיוחד, שהיה לקשר רב-שנים, נעשה בינו ובין שלמה ארצי בשנות ה-80. "ב-1981 שלמה הזמין אותי לנגן בהקלטת השיר 'לא עוזב את העיר'. וזו הייתה חוויה נעימה, הייתה בינינו כימיה", ישראל סיפר. "ב-1985, לאחר שלואי להב שמע אותי מנגן ב'חתונה לבנה' של שלום חנוך, הוא הציע לי לנגן בתקליט של שלמה, 'לילה לא שקט'. במהלך העבודה על האלבום הכרתי לעומק את שלמה, והוא הכיר אותי. הפכנו מאז ל'זוג', והייתה בינינו אהבה גדולה למרות שפה ושם היו ויכוחים מקצועיים, אבל זה דבר שקיים אצל כל זוג. אנחנו נפשות תאומות".
זה נתן לי את הביטחון ליצור ולבצע שירים בעצמי, וכתבתי והלחנתי מעל 100 שירים. בשנים האחרונות כתבתי מעל 40 שירים לזכרה של אשתי, ריקי, אהבת חיי מגיל 15 (נפטרה ב-2021, ד"פ). היצירה עוזרת לי להתמודד עם הגעגוע אליה. כתבתי גם שירים לאהובתי הנוכחית, ריקי (רוטשילד), והחלום שלי הוא להוציא עוד כמה אלבומים".
מעטים יודעים, אבל מאיר ישראל היה גם איש של חסד. בצנעה, בשקט, הוא היה מלאך שומר של לא מעט אנשים שהיו במקום הכי קשה בחיים - ובזכותו ראו שוב אור. לא דרך המוזיקה, דרך הלב. יום אחד הוא התקשר אליי וסיפר שהוא יוזם מגבית לחבר קרוב שלו, מוזיקאי-עבר מפורסם שקולו נשמע ברדיו בלי הפסקה - אבל המקרר שלו היה ריק. ישראל גייס כמה מחבריו של אותו אמן, ואפילו חשב על דרך להעביר לו את הכסף כך שלא ייראה כתרומה. משיחות עם מכרים משותפים הבנתי שזה בהחלט לא היה מקרה חד-פעמי.
התרעות פיקוד העורף